Lazy cat here

אז סתם הייתי ביוטיוב, בדקתי קצת בערוצים שאני עוקבת אחרייהם, ואז ראיתי שאחת מהבנות שמנהלת ערוץ אופנה וטיפוח עשתה לייק על סרטון שנקרא "כבאי מציל חתלתול", כמובן שאשת החתולים שבי לא התאפקה ונכנסה לראות, זה היה סרטון עצוב, אבל עם סוף שמח, הכבאי נכנס לחדר אחרי שריפה, ומצא חתלתול על הרצפה, בגודל של כף יד, לא יותר. הוא הרים אותו והוציא אותו מהבית, הוא הוציא מסכת הנשמה ושם לו על הפנים (המסכה כיסתה לו את כל הפנים - מהאוזניים ועד החזה), זה היה מקסים, החתול המאובן התעורר לאחר שהכבאי שתף אותו בעט מים, ואפילו יילל! זה היה כל כך מקסים, איך שהוא לקח אותו אל החזה שלו וליטף אותו.

אז הסתכלתי קצת בתגובות, ובכמה מהתגובות היה רשום שהחתלתול הזה מת באותו היום, לאחר מכן.

זה קרע לי את הלב.

זה קשה ועדיין כואב לי.

אני פשוט רוצה לצרוח.

זה נוראי.

זה עצוב.

ואני בוכה עכשיו.

אני חושבת שהדבר הכי טוב לעשות זה להנציח את החתולון הקטן הזה, שלא שרד.

תמיד היה לי קשה עם מוות של בעלי חיים, במיוחד מוות קשה שלא נובע מזקנה...