לפני כמה ימים הגעתי למחלקה, ללכת לדיאטנית ולהישקל, לא ביגי...
אבל זה כן היה,
קודם כל, הרגשתי שרזיתי אז שתיתי די הרבה משקאות (לא על בסיס מים כי אחרת הם יקלטו את זה)...אז המשקל עלה, ובהרבה מאוד.
זה העציב אותי, נורא, למרות שידעתי שזה לא נכון בכלל, שבטח ירדתי או נשארתי באותו משקל.
לא יודעת למה אני מטומטמת וזה כן השפיע עליי.
הצלחתי להדחיק את זה, פחות חשוב עכשיו...
יש במחלקה ילדה שמאושפזת שם, בת 17.5, אני תמיד אומרת לה היי ומחייכת אלייה, מדי פעם חיבוק, לא קשר יותר מדי.
אבל השבוע היא ראתה אותי בדיוק כשיצאתי מהאחות אחרי שקילה, היא התיישבה לידי ודיברנו קצת, היא שאלה למה אני נשקלת, כי פעם לא הייתי נשקלת, האם מצבי החמיר, וכו'...
היא הייתה מקסימה וחמה כלפיי, סיפרה לי על כמה שקשה לה למרות שהיא אוכלת הכל ולא מקיאה ולא כלום, היא עדיין לא מצליחה להעלות משקל, וחסרים לה 3 קילוגרם לפני שתגיע למשקל היעד שלה...ובגיל 18 היא תוכל לצאת, והיא מפחדת כי המטבוליזם שלה נדפק והיא מפחדת שהיא תרזה...
ניסיתי להרגיע ולנחם אותה עד כמה שיכולתי.
היא מאוד ישירה, אני אוהבת אנשים ישירים, אפשר לדבר בלי מסכות...
אז בבום אחד היא שאלה אותי אם הייתי נכנסת לבלוגי פרו-אנה, עניתי שכן...
והיא התחילה להתחנן בפניי שלא אכנס אלייהם יותר בחיים, שזה מה שהרס אותה.
ואז הייתה נקודה אחת שבה הקול שלה כמעט כמעט נשבר, והיא אמרה: "תראי מה זה עשה לי!" והפשילה שרוולים, היום לה כמה צלקות על הזרועות, ארוכות הרבה יותר משלי, עבות יותר, ולבנות.
נתתי לה חיבוק ענקי.
כמעט בכיתי.
היא רק חיבקה אותי.
התרחקתי מעט, ולחשתי: "את לא לבד".
הזזתי את הצמידים שלי,
והצגתי בפנייה את הזרוע השמאלית שלי...
משום מה צלקות עוברות ממש מהר ממני (להבדיל מפצעים),
היתה שם צלקת עבה וסגולה, מהפעם האחרונה...
כמה קווים חומים ובקושי נראים, מהחריטות מלפני כמה שבועות.
קו ארוך ודהוי לאורך הזרוע, מלפני זמן רב...
שאר הצלקות שלי נמצאות על הרגל שלי או שכבר נעלמו...
היא הביטה בי בהלם, "גם את עושה את זה?!"
הנהנתי ופרצתי בבכי.
היא חיבקה אותי וניסתה להרגיע אותי.
הרגשתי את הידיים הרזות שלה על גבי,
היא שאלה בלחישה האם התגברתי על זה, לא זוכרת מה עניתי...
כי לא התגברתי, אבל אני גם כמעט לא עושה את זה, למרות שהדחפים חזרו.
מה יהיה איתי ואיתה?
הרווחתי חברה חדשה ומדהימה.
וסוף סוף, תהייה מישהי שתוכל לחזק אותי כמו שאני אחזק אותה.
כינוי:
Me and my CATS
בבלוג זה
בכל הבלוגים
