הרבה זמן לא כתבתי.

עברו לי המון מחשבות בראש, כשמחשבות = פוסטים שלמים.

זה בערך אותו תהליך שקורה כשבנאדם נמצא במקלחת ופתאום מלא מחשבות צצות, וכשהוא יוצא מהמקלחת אין לו כוח לכתוב את הכל או שהוא שוכח.

(מעניין אם זה מדעי כל העניין הזה)

הכל נשאר בראש, איפשהו..

אז 5 חודשים בערך לא כתבתי פה ומסתבר שהספקתי דיי הרבה במהלך הזמן הזה - והקווים ברשימה יכולים להעיד על זה.

רשיון - כמעט חודש עבר מאז 

את האמת שלא יצא לי לנהוג יותר מדי מאז כי זה היה לקראת סוף הפסיכומטרי, ויש את כל הקטע הזה של הליווי ש.. צריך ליווי בשביל לנהוג.

אבל לפחות סיימתי גם עם זה. אני נוהגת סבבה סה"כ, אם כי בחניות אני עונה על הסטיגמה הנשית.

עברתי טסט שני. בראשון נכשלי בערך 2 דקות לפני שהגעתי למשרד הרישוי (באסה).

אה כן, גם פסיכומטרי הספקתי לעשות.

היה נורא, אבל נקווה לטוב. התוצאות צריכות להגיע עוד קצת פחות מחודש (לטענתם - ה-17.3).

מסתבר שיחסית הרבה אנשים שאני מכירה נגשו לבחינה בזמן הזה שזה מגביר קצת את הלחץ.

נכון שפסיכומטרי לא בא למדוד חוכמה, אינטיליגנציה או מה שזה לא יהיה.. אבל עדיין, הרצון להשיג ציון גבוה ביחס לאחר הוא מאוד גבוהה.

אם אני ואדם כלשהו ענינו נכון על אותו מספר שאלות או אפילו שאני עניתי נכון על יותר, אבל הניחושים שלי לא היו מוצלחים ושלו כן.. אז... זה מבאס.

ו.. עבודה. יאי הצלחתי למצוא עבודה ממש לאחרונה. 

יצאתי לחפש בתחילת השבוע שלאחר הפסיכומטרי (כלומר לפני שבועיים) והתמזל מזלי ונפלתי על מנהלת חנות בגדים שבדיוק חיפשה עובדים ועשתה לי ראיון על המקום (זה היה דיי מלחיץ.. בכל זאת - הראיון הראשון שלי).

כמובן שזה לא היה מובטח, אז המשכתי לחלק קורות חיים לשלל חנויות.. ו.. אף אחד מהם לא חזר אלי עד עכשיו, חוץ מאותה מנהלת חביבה.

הליך דיי מעניין לקבלה לעבודה - 2 מבחנים שנועדו לבדוק אמינות. ומסתבר שזה עוד לא נגמר ויהיו עוד כל מיני מבחנים בהמשך כדי שאני אוכל להיות אחראית משמרת ולעשות כל מיני דברים על הקופה שכרגע אני לא מורשית.

אני תוהה אם כל מי שחסר נסיון עובר את הדברים האלה ברגע שהוא מתחיל לעבוד בחנות בגדים...

נכון לעכשיו אני עובדת מספר שעות מצומצם מאוד - כ-4 שעות ביום, שכר מינימום (והדאגה היא משום מה שאולי משהו יתפקשש והכסף לא יכנס לחשבון??),

אבל סה"כ נחמד לי.

הרבה זמן כבר לא עמדתי על הרגליים לאורך זמן, אז זה טוב. לפחות יש לי משהו לעשות במקום להתחרפן לבד בבית כל היום.

מחר הולכת להיות הפעם החמישית שאני הולכת לעבוד שם, ואני פחות או יותר זוכרת את המחירים של כל הפריטים בחנות - צריך לשנות מחירים של הרבה פריטים ידנית בקופה.

לכושר.. ממ עדיין לא חזרתי. מעניין מתי זה יקרה. אבל לפחות העבודה מחזיקה אותי עכשיו על הרגליים.

ולהסתפר - נופ, עדיין לא הסתפרתי מאז. 

ביום חמישי הקרוב (27.2) יש יום פתוח באוניברסיטת בן גוריון, נראה אם אני אצא עם תובנות חדשות בנוגע לתואר הראשון.

הנדסה מאוד קורצת לי. אבל אני אצטרך להשלים איזו מכינה בפיזיקה בשביל להתקבל סופית.

אח.. אח.. פיזיקה.. לא משנה כמה נסיתי להתחמק ממך בתיכון את באה אלי עכשיו.

Jass.