"אני רוצה שנשכב היום" את אומרת לי. "אבל בעדינות. בלי אלימות."

אני אלים? נו באמת. אולי קצת. אבל ממש קצת. פעם אחרונה שקשרתי אותך לתקרה הייתה לפני שהתחתנו.

"אם ככה, אז את עושה את כל העבודה. אני שוכב על הגב, ואת מתאמצת."

נכסים למיטה. תנוחת הכפיות המסורתית. אף אחד לא עושה את "המהלך", למרות ששנינו מושכים זמן בשיחה.

טוב, נו, אני אתחיל.

מוריד לך את המכנסיים והתחתונים ומביא לך ביד.

את מנסה למשוך אותי אלייך, אבל אני מושך אותך אלי. את מתיישבת מעלי ואני חודר אלייך.

אני נותן לך לזוז ולשלוט על הקצת. "תחבק אותי".

את שולחת יד אחורה. מלטפת את הביצים שלי. אוחזת בזין שלי.

מדי פעם אני אחראי על התנועה. מדי פעם את.

האצבע שלי "מוצאת" את פי הטבעת שלך. נוגעת לא נוגעת. מעסה. וחודרת. רק קצה האצבע.

ממשיכים.

ואז הסוף הבלתי נמנע.