בלוג משעמם אין טעם להיכנס

היי אנשים ......

בלוג ראשון, לא בא לקבל "עצות לשיפור" אלא בא לפרוק.. אז ברשותכם.

יש אנשים שקשה להם לחיות את החיים, מסיבות כאלו או אחרות.

יש אנשים שקשה להם להמשיך ולסבול את כל הסבל שהם סובלים.

יש אנשים שמחזיקים בלב את כל מה שעובר עליהם עד שזה מתפוצץ.

איפה אתם ממקמים את עצמכם פה ?

אם אתם מרגישים ששלושת המשפטים האלו קשורים אליכם, מצבכם קשה, ז"א מצבנו.

אומרים ש"החיים קשים" זה סתם תירוץ של מי שמפחד להתמודד עם החיים..

האמנם ?

כל בוקר לקום לסבל, אומרים לך "בוקר טוב" אבל אתה שומע רק את ה"בוקר"..

כשאתה לא בבית אתה לא מרגיש כ"כ את הסבל, מוזר..

תמיד חשבתי שהבית הוא אמור להיות המקום שבו אנחנו צריכים להרגיש בטוחים, שלמים, שקטים..

לא תמיד ככה..

לחזור הביתה מבית הספר, לחזור לבית משוגעים שנמשך כל יום..

אתה מנסה לעזור למי שגורם לך לסבול, אבל זה לא עוזר.

אתה מנסה להפוך את הבית למקום שמח ומאושר, אבל לא כך.

אתה מנסה לשבת על התחת וללמוד לבגרויות שמציפות אותך, אבל מכל עבר תוקפים אותך..

מנסה להישאר שמח, מנסה להעסיק את עצמך בדברים אחרים במקום במה שקורה בבית..

עוזר? פחות או יותר.

עולה בי השאלה, עד מתי אני אשאר שמח?

למרות כל מה שקורה אני עדיין בן אדם שמח שמנסה להנות מהחיים פחות או יותר..

בסופו של יום זה יתפוצץ ואני יודע שבעתיד אני אסבול מזה, השאלה מתי בעתיד?

והאם זה יפגע בסובבים אותי?