יצא לי לקרוא עכשיו כמה בלוגים, ולחלקם (הגדול) היה דבר משותף. כמעט כולם מדברים על כמה רע להם ואין לי חבר ואני שמן ואני לא מקובלת ורבתי עם חברה שלי וכל אלה..
אני יושבת וקוראת ואומרת לעצמי- אם כל כך רע להם עם מי שהם ועם מה שהם עושים- שפשוט יישנו משהו בדרך שלהם.
ואז קראתי את הקטע הקודם שלי.. שזה בדיוק אחד מאותם הדברים.. היה לי רע עם המצב הזה של הרצון לעשות משהו ולנצל את החופש אבל שפשוט אין כוח.. וזאת לא אני, אני לא אחת שתשאר כל היום בבית..
אז זה התחיל מאתמול, שעשינו לילה לבן אצל חברה עם עוד שני חברים, היה כל כך כיף!
ואז היום בבוקר אני והחברה הלכנו לת"א ולים ובאמת שהיה לי אחד הימים הכיפיים!!
אני יודעת שכשאני רוצה, אני יכולה להינות ולנצל כל רגע, אבל אני כל כך עייפה מכל השנה הזאת..
ואם מדברים אני כותבת ועוד שנייה נרדמת, אתם יודעים מה זה להיות ערים כל הלילה, ואז עוד להיות בים תחת השמש?
זה מעייף! כיף-אבל מעייף.
אני רוצה גם לעבוד בחופש. ויש מצב אני אתחיל לעבוד בביביסיטר ומחר אני וחברה הולכת לבדוק בבתי קפה בעיר..
מה שאני רוצה להגיד, זה שאם רע לכם עם מי שאתם ועם מה שנוצר ממכם- פשוט תעשו משהו, אל תתעצלו!
תקומו ותתעוררו על החיים שלכם! והיי, זה חופש גדול! אז גם אם משעמם ובזבוז זמן, לפחות אין לימודים ובגרויות!!!!