כל מה שאת צריכה עכשיו זה

טוב, לא בדיוק, אבל הרגע טבחתי זבוב שכבר שבוע מסתובב בחדר שלי במהירות חצי קמ"ש פרובוקטיבית בניסיון לגרום לי להרגיש כאילו החיים שלי -באמת- עד כדי כך תקועים ואני מרגישה שמילאתי את מכסת העליונות שלי לחודש דצמבר. חייבים לאהוב את אמא טבע.

אז חוץ מהזבוב הזה, לא הרבה זז בחיים שלי. אם שעמום היה מחלה אני הייתי חולה אנושה בטיפול נמרץ וצינורות היו יוצאים ונכנסים לכל מקום בגוף שלי [יה בייבי]. שעמום תמיד מוביל אותי למחשבות מפגרות ממש. זה מתחיל נחמד ומשעשע וזה ממשיך למקומות אפלים כמו "את יודעת מה יהיה רעיון טוב ממש? לשלוח הודעה לבחור הזה שכמעט ריסק לך את הלב ואת האגו לפני שנה ולראות איפה הוא בחיים". תמיד כשאני מנסה לעשות משהו פרודוקטיבי עם הזמן שלי המוח שלי מתנהג כמו ילד קניון חלאתי, אתם יודעים, הילדים העלוקות האלה שנשכבים על הרצפה בקניון ומחבקים את הרגל של אמא שלהם וצועקים "אני רוצה באז שנות אור אני רוצה באז שנות אור אני רוצה באז שנות אור עכ-שיוווו" בזמן שהאמא מדברת בטלפון שלה באדישות ומתכחשת לכל קרבת דם. אני לא הולכת להיות מהאמהות האלה. בשניה שהילד שלי יהפוך לחזיר קפיטליסטי אני אכלא אותו לשבוע בחדר עם שידורי החינוכית וקצת ביסלי. שיתחשל.

פינת 'זה לא בסדר ש' :

- זה לא בסדר שאנשים שואלים אותי "למי את מצביעה" ואני חושבת שהם מדברים על הגולדן בלוג

- זה לא בסדר שאני שואלת את אחיין שלי מה הוא רוצה לראות ביוטיוב ובמקום לבקש תוכנית ילדים גנרית הוא צועק "גנגהההה סטייייי"

- זה לא בסדר שהיי לייט של השבוע שלי היה ההתנקשת בזבוב ההוא

פינת בעיות מדינת עולם ראשון:

- כשאחיין שלי מחטט בAPPSTORE ומוצא אפליקציה צבעונית שהוא רוצה לקנות ואני צריכה להגיד לו ש'אין לנו כסף לזה'

- כשאני מתה מרעב באמצע הלילה ו'כל' מה שיש במקרר זה רביולי גבינה

אני אוהבת שאנשים מגיעים לבלוג דרך החיפוש "כל מה שאת צריכה עכשיו זה", אבל אני מרגישה שאני מאכזבת אותם כי אף פעם לא סיימתי את המשפט הזה כהלכה, אז אני מציעה תחרות סלוגנים מגניבה, המגיב שמוצא את ההמשך הכי משעשע ל"כל מה שאת צריכה עכשיו זה" יזכה בפרס שקרי גדול כלשהו. [המגיב שיגיב/יחשוב ש"כל מה שאת צריכה עכשיו זה זין" זה אפילו טיפה שנון ישלח לבלוג הקסום הזה לחינוך מחדש, ותסמכו עליי, אתם לא רוצים להתעסק איתו. הוא עושה דברים שיקשו על ההליכה שלכם אחר כך.]