החדר שלי נראה כמו פיניאטת רכוש שהכו בה עד זוב דם והתפוצצה לכל כיוון. לפני כמה ימים צילמתי את התמונה הזאת:

ומאז המצב רק החמיר. אני שוכבת על פינה קטנה במיטה, מכווצת כמו כלב דלמטי שמריח את קרואלה דה-ויל באוויר ומשתדלת שלא לעשות שום תנועה חדה. היום אחיינים שלי שיחקו במשחק האהוב עליהם "בואו נחביא את חפצי הערך של פפי ונראה איך כל השיער שלה נושר מרוב עצבים". זה די מדהים איך הם קולעים בכל פעם לפריט הכי נחוץ בחדר. היום לקח לי חצי שעה למצוא את העכבר האלחוטי שלי, תחוב בתוך נעל, חיוור וחסר חיים. [צוות מד"א ביצע החייאה במקום. לעכבר שלום.]


ואלה התמונות שקיבלתי לאורך היום מאחותי בווטסאטפ בצירוף משפטים כמו "זונה, המיטה שלך כל כך נוחה שאנחנו לא זזים ממנה לעולם". מיותר לציין שהשאלה "אבל איפה אני הולכת לישון היום" נענתה ב"בכושלהאמא שלך", אבל ציינתי בכל זאת, שתראו עם מה אני מתמודדת פה
בדרכים לא דרכים השגתי את המיטה שלי, אמנם אולי יעלו לרשת כמה צילומים מביכים שלי נושכת ומניפה באוויר פעוטות, אבל היה שווה את זה. כל-כך-פאקינג-נוח על המיטה הזאת. או יה.
קצת מהתקופה האחרונה בסקרינשוטס:

ואם תקליקו על התמונה תגלו שהיא גם היפר-קישור מתוחכם לאללה לבלוג של הבחור השנון הזה.

יכולתי להכניס פה בדיחת 'זקפת בוקר', אבל ברגע נדיר של כנות אני אגלה לגברים פה את התשובה: אמא שלכם.

[נענע מכירים אותי כל כך טוב]
וואלה מצדם גם כן לא מאכזבים וממשיכים לאתגר את הקוראים שלהם בנושאים בוערים:

ברצינות? מילא השאלה, אתה בן 15 ואתה סקרן ואתה בטח לא העיפרון הכי חד בקלמר, אבל למה לא לעשות מה שכולנו עושים כשיש לנו שאלה מפגרת וללכת בשקט בשקט לגוגל, דרך חלון גלישה בסתר, לשאול את השאלות הנחוצות, לקבל את התשובה המתבקשת, לראות פורנו גמדים [ולגמור/לא לגמור בהתאם לתשובה שגוגל נתן לך], ואז ללכת לישון שמחים וקלילים? מה אתה מערב בזה את וואלה? הרי אתה יודע שזה האתר היחיד שאמא שלך יודעת לגלוש בו!!
ולסיום, סיבוב שלישי וקצר במיוחד ל"זהה את הקליפ", המוטיב כרגיל הוא שירים עתיקים, והחוקים למי שלא מכיר הם כאלה: 1. זהו את הקליפ, 2. זכו בתהילת עולם.



