זאת אני או שלתקופת מבחנים יש שעון משלה? אני יכולה להישבע שכל השבוע אני מסתכלת על השעון וזה שמונה בערב ואחרי מצמוץ קל כבר ארבע לפנות בוקר מעיר אותי צלצול ואין לי מושג מה עשיתי בשעות האלה שבין לבין. אני מתחילה להרגיש כמו ג'קל והייד, מעניין אם יש איזה אלטר אגו אלים שלי שיוצא לשחק כשדעתי מוסחת, ואם כן אז איך אני יכולה למנף את זה לאלימות כלפי אנשים שבאמת מגיע להם. נראה את אחי מסיים את החלב שוב ומשאיר את הקרטון במקרר..
אז כן, דחיתי את זה ודחיתי את זה וזה סוף סוף כאן: פוסט על ההתמודדות הכושלת שלי עם תקופת המבחנים, אני חושבת שנעשה מזה מסורת.
שלב 1
בעזרת הכנה מוקדמת מדוקדקת מאוד, הקפידו להבריז מחצי סמסטר לפחות. זכרו: אם אם יכולים לתאר את הקורס במשפט רהוט אחד או יותר - נכשלתם למלא את תפקידכם כסטודנטים כושלים
שלב 2
הדחיקו את התאריך בו מתחילים המבחנים. ספרו לעצמכם שקרים כמו "שבועיים זה מלא זמן ללמוד את החומר של כל הסמסטר בכל הקורסים פלוס המאמרים וסיכומי התרגול" והתאמנו מול המראה על פרצופי-שלוות-הנפש שלכם. אל תתנו לאיש לערער אתכם עם משפטים כמו "בטוח שיהיה לך מספיק זמן לכל זה?!?!?!"
שלב 3
הציצו בדרופבוקס כדי לראות אם מישהו כבר העלה את הסיכומים שלו. במידה וכן, אתם רשאיים להתפנק בעוד שבוע שלם של הדחקה
שלב 4
זכרו מה הדברים החשובים באמת בחייכם. נכון, יש לכם מספיק חומר עיוני שאם תלחצו עליו "הדפס" זה יביא להכחדתו של יער גשם כלשהו, אבל מה עם כל 7 העונות של מלקולם באמצע? מה עם הארון שנראה קצת מבולגן?
שלב 5
לאחר שהחלטתם על מה שחשוב - תתעדפו. הבחור ההוא שלא חשבתן עליו שנה קפץ לכן לראש? אחלה! עכשיו זה הזמן להתעמק בכל הסיבות לכך שהקשר ההוא לא עבד. אל תפחדו להרים את הטלפון ולעשות אידיוטים גמורים מעצמכם, זיכרו - לב שבור הוא לב שלא מזיז לו מהבחינות!
שלב 6
חזקו את הקשר עם ההורים. הבית צריך צביעה? הכביסות לא מקפלות את עצמן? יש ערימת כלים בכיור בגובה של הר תבור? נצלו את המוטיבציה העצומה שיש לכם ל-אי למידה ועזרו במטלות הבית. זכו בנקודות אצל אמא והשתמשו בהן בעתיד כקלף מיקוח
שלב 7
הוסיפו תמונות מתחכמות והכינו גרפים המתארים את תסכולכם הרב. הקפידו לבלות דקות ארוכות בניסיון להחליט על פלטת צבעים מתאימה, פונט וגודל טקסט. זה חשוב.
שלב 8
PROFIT.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: