כל מה שאת צריכה עכשיו זה

זה קורה בכל פעם מחדש. אני לא יודעת איך העולם לא משתעמם מזה כבר, אבל תמיד כשאני נתקלת בידיעה כזאת אני חושבת "בכל פעם מחדש". בכל פעם שהקיץ מגיע נפתח אותו דיון טרחני בין אותם אנשים טרחניים לגבי גבולות מדינת ישראל והמדיניות שלה בשטחים. האם פוליטיקאים משופשפים? מדינאים? אנשי עסקים? לא. מדובר ב'אנשי רוח' שיושבים להם בביתם המרווח ומחליטים להטיל מורא בדרך הכי בריונית שיש: לחץ חברתי. אותה שיטה עתיקת יומין שהוכיחה את עצמה פעם אחר פעם מקבלת מתיחת פנים במסווה של אדיאולוגיה. אני קוראת את הכתבה ואני חושבת "טוב, מסתבר שהאנטיפטיות הזאת לא מוגבלת רק לילדות נבזיות בכיתה ז'."

תסלח לי מר רוג'ר ווטרס, אבל למי שייכת התרבות - לך? אולי זה פשוט קל לצאת בהצהרות מטופשות על עולם שאתה לא חי בו וכנראה גם לא תחיה. אני לא אומרת שדעתך לא רלוונטית, כי למרות שאתה אולי לא תסכים - מדינת ישראל היא דמוקרטיה וכאן כל אחד זכאי לדעה, אבל הבעיה מתחילה בהטפה העצובה שלך. אם אני הייתי משגרת מכתב למיטב האמנים ואומרת להם "אנא, אל תתרמו שקל לעזה, הכסף הזה מגיע לידיים לא נכונות ועוזר להמשיך את הטרור המתמשך על חיינו" - מה היית אומר? אולי היית קורא לי אטומה, כובשת, ציונית ארורה. צבועה?

בוא נדבר על צביעות. פינק פלויד היא אחת הלהקות הכי משפיעות במדינה הקטנה שלנו שאתה כל כך אוהב לשנוא. בתקופה שלפני האינטרנט בה אנשים שרצו להאזין לכם היו צריכים ללכת ולרכוש אלבום - אני לא מניחה שחשבת להצהיר "אני לא מחבב את ישראל. אני לא אמכור את המוזקה שלי שם". ברור שלא, למה שתטרח. כסף הוא כסף, ורק ממרומי גילך וחשבון הבנק שלך אתה מרשה לעצמך לשחרר את האמירות הטרחניות האלה. זה בסדר שאתה מרגיש שאתה לא מחבב אותנו, כרגע גם אני לא כל כך מחבבת אותך  אבל אני עושה הפרדה בין הדברים. אני, ילדה בת 23 מהמדינה הלא נאורה, יודעת להבדיל בין הדעות האטומות שלך לבין המוזיקה שלך.

לערבב מוזיקה ופוליטיקה זה הדבר הכי עקר שאתה יכול לעשות. בתור 'איש רוח' אתה לא עושה הרבה. אולי קצת נושף ומתנשף, אבל אתה לא מביא שום שינוי, שום שיפור. אותם אמנים שיכלו להגיע הנה ולא עשו זאת [רק כי לך התחשק לשחק בפופוליטיקה] יכלו לתרום מהכסף הרב שלהם לאותם ילדים בעזה, אולי גם לאותם ילדים בשדרות - מי יודע. הם יכלו להתרשם במו עינהם מהמדיניות, לפתח דעה עצמאית, לשמוע ממקור ראשון, לעזור. האם כל כך מפחיד אותך שחלק מהם עלולים לחשוב אחרת ממך? זאת לא הפעם הראשונה שאתה עושה את הטריק הקטן הזה [ואל תתבלבל, לשלול את התרבות מאזרחים זה הדבר הכי קטן שאתה יכול לעשות בתור יוצר] ומונע מאמנים לבוא הנה. אני תוהה אם באמת אכפת לך כל כך. מה היה כל כך בהול לך לשגר מכתב, להתערב, לטמון ידך בצלחת. למה לא עצרת לחשוב מה קורה לאנשים ששוללים מהם את התרבות ואת הפנאי, או לאיזה עולם הם פונים בסופו של דבר. אתה באמת, ביסודך, רק עוד לבנה בחומה.

ובנימה פחות דרמטית - שכחתי לגמרי שגם תכננתי לצרף קטע שלי בכתב יד ונראה לי מיותר להעלות בפוסט נפרד כי זה יהיה עדכון שלישי ברצף [אלוהי ישרא לעולם לא יסלחו לי] אז אני מצרפת לפוסט הזה וזהו

כתב היד שלי מוצלח בהרבה אגב, אבל ככה זה כשעובדים עם טושים. זה בסה"כ די קריא לדעתי..

פלוס פרסומת לא כזאת סמויה לנוקיה. לא היה לי טלפון שלהם כבר עשור, אבל הם מייצרים אחלה מחברות.