אני יודעת שרוב הקוראים הקבועים שלי נמצאים פה ממש מתחילת הבלוג אבל מכיוון שרציתי לקחת חלק בנושא החם ומכיוון שיש פה גם בלוגרים חדשים יותר שכנראה לא חרשו לי כל ס"מ בארכיון וזאת הזדמנות טובה להכיר אותי קצת יותר טוב - הנה 5 הפוסטים המומלצים שלי. הם לא נבחרו לפי קריטריונים מסויימים של איכות או תגובות או כמה נחמד כתבתי אותם, הם נבחרו בעיקר כי יש להם איזה ערך רגשי גבוה יותר מלשאר הפוסטים ככה שדווקא היה לי די קל לבחור. אין שום חשיבות לסדר הפוסטים, אלה הטופ 5 שלי
1.
סוכר - בין הדברים הראשונים שנכתבו בבלוג הזה. קטע על ידידות, סקס [וההיעדרות שלו מחיי], וכעס סמוי. אני אוהבת את הכנות שבפוסט הזה.
2.
הסטיות הקולינריות שלי - האמת שלפוסט הזה מתוכנן פוסט המשך שאני מתעצלת לכתוב כבר מעל לחצי שנה. הרעיון פה פשוט - כתבתי כל מיני דברים שאני אוהבת/לא מסוגלת לאכול ואתם הצטרפתם בתגובות ובפוסטים משלכם וסיפרתם על האישיוז שלכם עם אוכל. אזהרה: זה מוזר בנקודות מסוימות.
3.
קינת האנשים הממורמרים - כמו שזה נשמע. פוסט ממורמר עם גרפים ותרשימים שמסבירים בדיוק מה אני חושבת על האושר שלכם..
4.
שנת סיפור - עוד פוסט תרשימים שהיה מוצלח במיוחד כי הוא הציג תמונת מצב די אומללה ביני לבין אמא שלי בדרך הכי משעשעת ביותר שאפשר להעלות על הדעת. עם הפוסט הזה גם נולד לו עוד שם אמצעי לא רשמי עבורי - רחל. עד עכשיו אני מקבלת לווטסאפ תמונות של אנשים עם בקבוקי קולה שכתוב עליהם רחל. תפסיקו. זה לא מצחיק. :(
5.
אני צוחקת על זה כדי לא לבכות על זה - רענון נהיגה מהגיהנום. אחד מהימים הגרועים בחיי מתועד אל תוך פוסט די שמח וצבעוני, הוכחה לעצמי שאני מסוגלת לצחוק על דברים שממש שברו את רוחי. אני חושבת שאם לא הייתי מצליחה לכתוב את הפוסט הזה ולשנות את הפרספקטיבה שלי לגבי אותו סופ"ש פשוט הייתי נשכבת באמצע הכביש ומחכה שאיזה גמל ידרוס אותי..
הקטע משוייך לנושא החם. [התבנית של הבלוג לא מאפשרת להציג את השיוך אז אני מקפידה לרשום ידנית]
ומה עוד,
- אחיין שלי ואני התכרבלנו במיטה רוב היום ופתאום קלטתי שמרוב שאנחנו מבלים זמן ביחד הוא ממש נהיה כמוני. הוא נרדם עליי אז רציתי להעביר אותו למקום נוח יותר, והוא פשוט פקח עיניים ואמר "למה את מזיזה אותי ממך? תאהבי אותי!" [בטון מצווה כמובן]. איזה ילד עריץ, טוב שלא שברתי לו את כל העצמות מרוב שחיבקתי אותו חזק אחרי זה.
- הפוסט הזה ממש גרם לי להתגעגע לתרשימים. אני כנראה אכין פוסט על תקופת החולי הממושכת [כמעט הבראתי לגמרי!] ואשלב שם כמה כאלו
- אני רוצה להתלונן על מלא סדרות אבל אני בכלל לא יודעת מי רואה את מה שאני רואה אז אני אציין פה כמה סדרות ומה מציק לי בהן ואם אתם רוצים להצטרף תצטרפו ואם לא אז תמצמצו ותמשיכו הלאה, אני לא יודעת מה להגיד לכם, זה חיוני לי...
1. שמיים נופלים - כל הילדים המזורגגים שם עבדים בלי רצון חופשי אבל קרן זוכה להיות סופר חייזרית רק כי היא כוסית? NOT COOL, יש לכם פנצ'ר בעלילה ואני דורשת שתתקנו אותו
2. סקינס העונה החדשה - אפי עובדת במשרד? ברצינות? אם הייתי רוצה לראות סדרות על מתבגרים שקולים שעושים את הדבר הנכון הייתי מורידה.. כל דבר שהוא לא סקינס. איפה ההרס העצמי לעזאזל?
3. משחקי הכס - בונא, ראיתי שוב השבוע את פרק שש של העונה הראשונה וג'ופרי כולו מבטיח לסאנסה שהוא בחיים לא יפגע בה או ישפיל אותה. לקח לו איזה רבע פרק להפר את ההבטחה הזאת ולהכריח אותה להסתכל על הראש הכרות של אבא שלה, איזה TWAT
4. דקסטר העונה האחרונה - ציפיתי לדם אש ותמרות עשן, לא ל"שיט השארתי את הילד שלי ברכב והוא יצא לשוטט בחניה של מוטל שורץ פשפשים"
5. מתחת לכיפת הזכוכית - יצאו רק 2 פרקים עד כה וכל מה שיש לי להגיד לכם זה
. חציתם פרה ל2, נעלתם בחורה במרתף, הרגתם מישהו על ידי פיצוץ של קוצב הלב שלו, וגרמתם ל2 מתבגרים לפרפר על הרצפה ולמלמל משפטים חייזריים. כיף שאתם כאן. רואים שלסטיבן קינג יש יד בדבר.
אני צריכה סדרות מעניינות יותר, הבעיה היא שכל מה שתמליצו לי עליו - כנראה כבר ראיתי. :(