מתה על יס. הם מביאים את רוב הסדרות צמוד לשידור המקורי בארה"ב והם מציעים תוכן שהרבה יותר מתאים לי מאשר מה שיש להוט להציע, אבל בשם חסוס הצלוב, בשם צביקה הדר, בשם כל מה שקדוש בעולם, הפרסומות שלהם כל כך מעצבנות אותי. אני מבינה שפרסומות זה חשוב והאדג' שלהם על המתחרים הוא שהם מציעים את כל התוכן שיש בערוצי הילדים בחינם בVOD, אבל בחיייייאת זומזום, באמת יש צורך להגיד את המילה חינם 23351313 פעמים בפרסומת של חצי דקה? אני יודעת שרוב האנשים הם טיפשים אבל אפילו התוכי שלי מתחיל לצעוק ברחבי הבית בקול המעיק של הקריין את המילה "חינם", עם אותה התלהבות שקרית והכל. ואם כבר סיפקתם משהו בחינם, למה זה חייב להיות כל כך גרוע? אני לא יכולה לשמוע יותר את יובל המבולבל "מבטיח שיהיה אבטיח", אני פשוט לא. תקראו לי קטנונית אבל ניסיון לשנינות שלא עובד זה הדבר הכי גרוע בתבל מבחינתי, מי הקופירייטר המתוסכל שחשב על זה? גם תמיד תוקעים לידו איזה עמה בשם מיקי שיש לה אוברול שהיא שדדה מדנה דבורין של שנות התשעים יחד עם צחוק מתגלגל מזוייף שמיכל ינאי תכף מתקשרת כדי לקבל בחזרה, זה מה שילדים אוהבים בימינו?? אם זה מה שהיו מציעים לי לראות כילדה בטלויזיה הייתי מסיימת תואר שני בגיל 17 רק מכל הזמן הפנוי שזה היה מפנה לי.
[עד כאן הפרולוג לספרי החדש "למה לילדים שלי לא יהיו פריבילגיות כמו חשמל" בהוצאת תפוז]
פינת הבלוג לא שומר רווחים פתאום אז הנה כמה מפרידים שמכערים את האמאמא של הפוסט
פינת דברים שרק אני עושה וטוב שכך:
אוספת בקבוקי אקטימל ריקים, מרתיחה אותם כדי להעיף מהם כל שארית של יוגורט או תוויות או ריח לוואי, ומכינה מיני באולינג לאחיינים שלי.
האם אני רצינית או האם זאת פרסומת סמויה לדנונה?
לעולם לא תדעו.
אני אוהבת את אחיינים שלי אבל לפעמים יש להם יציאות שמדאיגות אותי לאללה. לפני כמה ימים איתי עלה לי על העצבים אז כמו כל דודה טובה העפתי אותו מהחדר וצעקתי לו "תניח לי, אני לא אמא שלך!! לא ילדתי אותך!!" הוא הסתובב אליי עם המבט הכי מזועזע ונחוש ביקום וצועק לי "את כ-ן ילדת אותי". הוא היה כל כך רציני שלרגע האמנתי.
אני נקרעת בין הרצון שלי להכין תרשימים מגניבים לבין הצורך שלי בחיים קלים :(
זה ממש מתסכל כי בשביל פאי צ'ארט אני צריכה ללכת לאתר שלא תומך בעברית, ליצור את המשולשים הרצויים, לגזור מסך, לשמור בצייר, ולשפץ ידנית באופן רעוע. אני ממש אוהבת את האופציות של הוורד ויש גם אופציה להכין תרשימים ממש יפים וצבעוניים באקסל [פאי, גרפים], המלכוד הוא שצריך נתונים אמיתיים. אני לא הולכת לפברק מספרים רק בשביל גרף של 'כמה אמא שלי שונאת אותי' או 'דברים שאכלתי השבוע בניסיון להתגבר על הצורך שלי בעוגת גבינה'. זה קרח דק ממילא.
דברים שאנשים בווטסאפ שלי לא מבינים:
1. זה לא משנה אם שלחת הודעה בתשע בבוקר או ב12 בצהריים. עד 2 וחצי היא לא תקרא
2. אם לא עניתי בהודעה השלישית, השמינית לא תעשה את ההבדל כי
א. או שאחיין שלי השתלט על הטלפון והוא מביט בי בעיניים
כאלו ואומר "את לוקחת ממני?"
ב. אני מסננת ביודעין ומרצוני החופשי, בהתאם לתיקון הראשון של החוקה האמריקאית. [משמע: זה הדבר היחיד שמונע ממני לירות בכם על הסגת גבול מנטלי. די לסמס לי.]
כך או כך,
עוצרים בהודעה השלישית. זאת לא אצבע מאשימה לאף אחד אלא ניסיון להביא לתקשורת נעימה יותר. סתם, אני
לגמרי מאשימה.
נהנית מהשיר הזה לאללה
פפילון
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: