תמיד כשאני הולכת לקנות חזיות זה נגמר בבכי. זה לא משנה אם זה בתאי המדידה [שאוניברסלית מכילים את התאורה המזעזעת בתבל] או בבית כשהכל כבר מאחוריי, משהו בסיטואציה הזאת תמיד מרגיש לי נורא מאמלל והסכר תמיד נפרץ בשלב כלשהו. מאז שאני בת 12 והיו לי ציצים של בת 16 החברה פמפמה לי למוח איזה מזל יש לי שיש לי חזה גדול: אחותי שבורכה במקרה הטוב בחזה במידה B תמיד התלוננה על החלוקה הבלתי הוגנת של הגנים ביננו, כאילו היתה לי יד בדבר ושדדתי ממנה את הרקמות הבלתי יעילות האלה באישון לילה וגידלתי כשלי [מאוד ויוה מצידי]. היחס החיובי המשונה לחזה שלי לא נגמר בבית, גם בין החברות בבית הספר נערכו משחקי ניחוש לגבי המידה והתקיימו אותן שיחות מייגעות שמבקשות ממני "להשאיל חלק", "להשאיר קצת לאחרות", "להחליף" לכמה ימים ועוד. עם גברים [ילדים] הסיפור גם כן לא היה מפתיע, הזמנות לממוגרפיה הגיעו אליי יותר מהזמנות חברות בפייסבוק [זכרונו לא לברכה] וכבר בגיל צעיר למדי נהייתי מאוד מודעת לעצמי ולתשומת הלב הבלתי נסבלת שמשכתי לעצמי מבלי להתכוון. הבעיה עם ציצי גדול [אחת מהן לפחות] היא שלא משנה אם מכסים אותו, הוא עדיין שם. הוא יכול לעצור טרמפים לעצמו ביום גשום, והוא בטח שלא צריך שום טובות ממני כדי לקבל הכרה. הייתם מצפים שאחרי יחס כזה חיובי משאר העולם חברות ההלבשה התחתונה יישרו קו עם ה'אידיאל' המפגר הזה ולא תהיה לי בעיה למצוא חזיה נורמלית, אבל תנו לי לספר לכם על הצד הכואב באמת של בחורות עם חזה גדול [חוץ מהגב]:
אנחנו בחיים לא נזכה להיות ספונטניות בדרך הזאת, אנחנו לא נזכה להרגיש איך זה לקנות חזיה באופן ספונטני ב40 שקל באיזה דוכן צבעוני, ואנחנו לא נזכה למבחר. ציצי גדול דורש מחקר, תכנון, הכנה נפשית ומאגר מזומנים עמוק. כל חזיה שלי עולה כמו מספר מעצבן של חזיות סבירות לחלוטין לבחורה עם חזה ממוצע/קטן. אני מבינה שחזיה שלי תכיל יותר בד משלהן אבל ג'יזס קרייסט ולהקתו - אני משלמת 300 שקל לחזיה פשוטה לחלוטין שנראית כאילו הגיעה מתקופת הצנע. בחורות אחרות עם אותה הבעיה יבינו על מה אני מדברת, זה משולש מעצבן שנראה ככה:
עכשיו, בדרך כלל במשולשים האלו אפשר לבחור רק 2, אבל במשולש הספציפי הזה אפשר לבחור בעיקר את אותן 2 הקטגוריות. מסיבה זאת החזיות בארון שלי מתחלקות בדרך קבע ל"מכוערות אך שימושיות" ו"סקסיות אך בעלות עמידות של 10-15 דקות בלבד". הפעם האחרונה שקניתי חזיה זולה יותר מ150 ש"ח היתה לפני 10 שנים פחות או יותר. זה אולי נשמע כמו בעיות-עולם-ראשון אבל גאד דאמיט, אני מרגישה כאילו בטווח הארוך, הקטנת חזה הרבה יותר תשתלם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: