כל מה שאת צריכה עכשיו זה

כלומר היה. היה פה חלון. אטמנו אותו. 

אז שברנו בערך חצי בית במסע השיפוצים הנרחב שאמא שלי החליטה להנהיג ומה אני אגיד לכם, איכות החיים שלי השתנתה מכלא מקסיקני לכלא תאילנדי. כל הבית התכסה בשכבת אבק בעובי של טינקי ווינקי ואני מרגישה כאילו אני חיה בפרק של אגרנים כפייתיים מרוב שהכל בערימות. אני רוחצת כלים במקלחת ומניחה אותם לייבוש על ארגזים מלאי כלי אירוח בתוליים שונעדו לאף אחד, לא ברור לי הצורך של אמא שלי לשמור אותם ובמקביל לסרב להזמין אפילו את אחיות שלה לביקור במשכננו הצנוע. 

אני מגלה כל מיני דברים אפלים בהקשר הזה של האגרנות. אחרי שפירקנו את ארונות המטבח גיליתי 5 מעבדי מזון שונים, עשרות סירים חדשים [שהיו מתנות חתונה כשהוריי התחתנו] וכלי מטבח עם תגי המחיר עדיין עליהם ארוזים בשקיות שאמא שלי החביאה מאיתנו כאילו היו ילדים יהודים בשואה ואנחנו היינו גרמנים צמאי דם.

אני מסתובבת כל היום עם מכנסי ג'ינס רפויים בגזרת בוייפרנד, חולצות של של אחי וצמות בילבי. אני נראית כמו נהג משאית עם פיגור שכלי קל שרק רוצה להיות יפה. לא הולך לו, אגב.

יש איזה קטע כזה עכשיו שהעולם מנסה להתחנף למידות הפלאס סייז אז פתאום דברים כאלה רצים ברשת

אז ככה:

1. החפצתם בחורה מלאה [לא כזאת מלאה בעיניי אבל נניח] במקום בחורה רזה, כמה פורץ דרך, ישר כח, כה לחי

2. שמתם עליה בגד ים של בחורה רזה, כזה שלא מציע תמיכה ואפילו לא מחמיא בכלל לחזה שלה. לא אתפלא אם הורידו בעריכה את כל הפעמים שהוא  ביצע אלקטרז מפיסת הבד האומללה הזאת ונמלט לאוויר החופשי. 

3. העיקר שלגברים בפרסומת הזאת יש מספיק קוביות בבטן כדי לכבס עליהן בגדים באופן ידני. אנחנו הרי מתקדמים, אבל לא עד כדי כך מתקדמים, נכון?