תשבי בשקט כי הוא רוצה עכשיו לישון מותק

אז חזרתי מהעבודה והכנתי את הסנדוויץ' טונה עם זיתים וחסה שהייתה לי דודא אליו כל היום

השם יודע למה, זו הזקומבינציה המנצחת. הכנתי את הסנדוויץ' בשביל לראות סדרה ולאכול תוך כדי

כי זה חוק. אבל לא עלה פרק חדש של כפולים ואני נאלצת להניח את הכריך בצד בזמן שאני מחפשת סדרה.

מפה לשם אני במחשבות על הלבד הזה שכוסעמק אבל הלבד הזה מפחיד, אני לא רגילה שאין לי מישהו בראש

הרגלתי את עצמי לריבאונד אחרי ריבאונד אחרי ריבאונד, ולאו דווקא ריבאונד של סקס - בעצם.. בכלל לא

כי הגעתי למסקנה נשית כזו שסקס זה לא מה שעושה לי את זה אלא הדיבורים (נשים הא?)

אז עכשיו, אחרי שהזין הקטן חלף - למרות שהמוטו אומר שכולם חוזרים בסוף 

אני נשארתי לבד בלי ריבאונד, פעם ראשונה מאז מי יודע מה.. אני לבד.

באמת לבד, באמת ובתמים, אין לי ציפיות מאף אחד, אני לוקחת אפילו גלולות בשביל עצמי

אשכרה בשביל עצמי, כי המחזור שלי אורך כל החודש וזה לא כיף.

אז נכון, בגלל זין קטן התחלתי לקחת גלולות והציצי שלי מת מכאבים והבטן כואבת ואין סיבה מוצדקת

לזה כמו גבר שאני צריכה לשכב איתו מדי פעם אבל לפחות אני לבד, לבד מזה המון זמן. לבד.

לבד. אני מנסה לחזור על המילה הזו כדי שהיא תישמע פחות גרועה ומעפנה אבל זה לא קורה

לבד.