ומדד הצפיות פה שואף לאפס.
למען האמת, זה קצת מתסכל אותי.
אבל אני לא אעזוב רק בגלל זה.
ממשיכה לעדכן, גם אם רק אני קוראת את העדכונים שלי. זה עדיין שווה את זה.
ונמאס לי להתלונן.
קשה לי ובלה בלה בלה.
דיי.
אין יותר תירוצים.
אוף. הדבר שהכי מפריע לי זה ששכחתי כבר איך לצום.
וזה פשוט מ-ש-ג-ע אותי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
a public diary
