אני צריכה לשכנע מישהו לסדר לי את החדר, להשביע אותו שינקה אותו ויסדר אותו כמו... לא יודעת מה, ואז לפרוץ בריקודים (כי אני אף פעם לא רוקדת) כשהוא התעלף וכנראה ישבור את הגב בגלל כל הדברים שהוא יפול עליהם.
לא, באמת, אני צריכה לסדר את החדר. אבל זה יותר מידי עבודה והארון שלי מתחלק ל4: הרצפה שליד הארון, הארון, המזוודה שאין לי מושג למה היא עדיין בחדר שלי והערמה שעל הפסנתר (החשמלי, יש לציין - הייתי הורגת בשביל פסנתר אמיתי).
אחותי מתגייסת בשבוע הבא, אז סוף סוף יהיה לי, שוב, מחשב נייד. באמת שאני מתגעגעת לאולי קיצור של אוליביה שהיה פעם המחשב הנייד שלי - כי אימא של חברה שלי עבדה בחנות והמחשב היה במבצע ופשוט הייתי לידו ^_^ אבל נאלצתי לוותר עליו לטובת אחותי הקטנה המעצבנת! היא הייתה אמורה לוותר על המחשב הנייד שלה ולקבל מחשב נייח, רגיל. אבל לא, הייתי חייבת להיות אחות טובה ולהחליף אותה. לפעמים אני פשוט שונאת את עצמי על זה.
-
אתמול כל היום הייתי מחוץ לבית, באמת שהשזמן עובר מהר כשאין לך שעון.
התעוררתי בבוקר כי אימא שלי התקשרה אליי ושלחה אותי לחנות בגדים שאחיות שלי כבר היו בה לפניי. כשהגעתי הן פשוט זרקו עליי את כל החזיות במידה שלי והשליכו אותי אל תא מדידה. היו שם כאלה חזיות הזויות! אחת שאני לא אשכח בחיים למרות שלא קניתי אותה היא חזייה בצבע תכלת שפשוט הרגשתי כאילו שמו לי קוקוסים על הציצי וחיברו אותם בחוט - כמה נהדר.
איפשהו באמצע כשמדדתי את החזיות הנהדרות האלה, חברה מחוץ לעיר הגיעה לחנות וצחקה יחד עם כולנו על החזיות המהממות האלה. ואז אני והיא הלכנו לחנות חדשה בעיר לקנות לה בגדים, כי אני ברוב טיפשותי יצאתי מהבית בלי כסף, האחיות שלי כבר עזבו הביתה.
אחרי שהיא קנתה כמה בגדים לפי המלצתי האישית, והמוכר עשה לה הנחה אבל היא בכל זאת בזבזה את כל ה- 200 שקל שאבא שלה נתן לה כששלח אותה לדרך.
ואז באנו אליי הביתה, אחותי הגדולה שלכה ברוב תמימותה נעל לעבר הרגל השרופה שלי ואז הלכתי לאכול והחלטתי שאני לא רוצה להיות בבית, ובאופן מוזר כלשהו האחותי הקטנה החליטה שזה בולהזמן לקחת את האחים שלי לפארק הקרוב - שאליו רציתי ללכת. בזאת הלכתי אם החברה לפארק... כמבון שאחים שלי כבר היו שם כי אני נאלצתי לחפש את הבגדים בארון המחולק לפי מה שמוזכר למעלה.
בסוף יצאתי מהבית בחצאית, משהו שאני לא עושה בדרך כלל, וחזייה חדשה. בלי חשדות הייתה מעל חולצה!
לפני שיצאתי עם החברה הזמנו עוד חברה כדי שיהיה יותר כייף וגם כי התגעגענו אליה ! ;)
רבנו על הנדנדה, בסוף כולנו היינו עליה ולמזלי היינו היחידות בפארק כי באופן לא מוסבר תמיד ראו לי את התחתונים :O
הטלפון שלי שרד מתקפת צילומים, לא שלי - אני יצור שלא מצטלם. ואז מצאתי את השקל המיוחל בתיק של חברה שלי והודעתי לה שהיא עומדת לקנות לי שלוק - אז צעדנו שלוש חברות אל החנות הקרובה ואחים שלי החליטו שמשעמם להם והם הולכים הביתה. קנינו את השלוק וישבנו על ספסל ודיברנו על הכל הכל הכל הכל הכל. כי זה מה שחברות עושות. ומסתבר שאנחנו כבר חושבות על חתונה... אויש, קטנות.
אחר כך מצאנו את עצמנו שוב במרכז, איפה שכל החנויות ולא קנינו שום דבר באופן מפתיע. אבל כן שמנו דורדוראנט בסופר פארם וניקינו ידיים עם ג'ל לניקוי ידיים ואז בדקנו מיליון בשמים, עמדנו קצת ליד עמדת הקונדומים וצחקנו על החברה האחרונה שהצטרפה כי היא הלכה באותו עבר לחבר שלה לפגוש את השפחה (המורחבת) שלו.
מתישהו אחר כך מצאנו את עצמנו מקבלות מידע על לילן לבן בנתיבות שאנחנו גם ככה לא התכוונו ללכת אליו אבל בכל זאת... פה כבר הגיע הקטע שבו היינו צריכות להיפרד מזאת שצירכה להיות עוד מעט אצל חבר שלה ואמרנו שרעב לנו. אז ליוונו אותה הביתה ואז נכנסו אליי הביתה כי זה קרוב שתינו ומהלכנו לבקש מאבא של חברה שלי כסף כי אני לא באמת התכוונתי לשלם על עצמי.
אכלנו קוראסונים, כיי אני מכורה לשוקולד והיא אכלה טוסט כי באמת היה רעב לה. ושתינו שוקו ולא הפסקנו לצחוק. איפשהו אז קנינו עוד שלוקים כי חם, אבל חצי נפל לי לרצפה ממש חצי דקה לפני שהודעתי שחצי בדוק יפול לי - הרגל של שנים.
התיישבנו ברחבה של מקום סגור שהיה פעם ביצפר וניקינו ידיים בעזרת טפטפת וראינו סירטונים- מומלץ:
השתעממנו וכבר החשיך אז הצלטנו לבקר חברה שגרה קרוב, אבל היא לא ענתה. כמה רצינו לשתות אצלה מים, לא נורא נשאר לחברה שלי מים היא תקנה לנו בקבוק. אז סיימנו לשתות את המים ואז חברה שלנו חזרה אלינו ובאנו אלייה. עדיין היינו צמאות אז היא הביאה לנו מים. היינו אצלה עד 11 ואז הבית קרא לי. טוב לא באמת, אבל חברה שלי הלכה ב- 10 ואימא של החברה שהיינו אצלה בדיוק גירשה את החברים של אח שלה אז בשביל שיהיה הוגן ביקשה שלא אהיה אצלה על מאוחר.
תכננתי לחזור הביתה ולהתלונן להורים שלי שהם לא מתקשרים לבדוק מה שלומי, במקום הם התלוננו שלא התקשרתי.
מה הייתי אומרת: "אימא, אבא, אני בחיים, כמה טוב שאתם דואגים לי."
שיגידו תודה שלא בזבזתי את הכסף שלהם XD
בקיצור, חפרתי (ואחותי מתחננת שאני אתן לה לישון, אז לילה טוב... ומלא סיוטים :P
כינוי:
בובת אל-חוט
בבלוג זה
בכל הבלוגים
