בובה ללא חוטים

הייתי במחזור שבוע שעבר ואצל ידיד טוב שהיה גם יזיז וכמעט שכבנו אבל הייתי במחזור.

אני חרמנית ולא רוצה למצוא עוד מישהו מאיזור, כי הם מביאים איתם דרמה מיותרת.

אני אוכלת בלי סוף, כי יש לי חור בבטן שלא מתמלא.

והייתי צריכה ריגוש חדש,

אז עוד חצי שעה אני אצא מהמקלחת עם שיער ורוד.

שוב.

שוב חזרתי לזרועותיו של זה שפגע בי ושבר אותי. הנחתי לעצמי להגיע אליו פעם נוספת, לפתוח בפניו שוב את הדלת.

פתחתי בהיסוס, אני נשבעת. הוא שם לב, אני יודעת. ונכנס. נכנס בכל הכח. 

שוב.

ורציתי לדבר איתו, להגיד לו שזה לא שאני לחוצה. באמת, לחוצה?

פעם אחרונה שהייתי לחוצה מסקס הייתה כש... כשזה לא היה הוא. 

אבל איתו, לא הייתי לחוצה. הייתי מפוחדת. ידעתי שזה הדבר הלא נכון לעשות. ידעתי, כי זה כבר קרה פעם. 

בפעם הראשונה, זה היה לפני שנה בדיוק. אפילו לא שכבנו - היה לי אסור. אז איכשהו נהיינו ביחד. הוא רצה "משהו אמיתי". הוא היה מתקשר אליי באמצע הלילה לדבר. הוא היה שולח לי הודעות אוהבות כשהוא היה מסטול וקורא לי "נסיכה שלי". צירוף מילים שלא חשבתי שאוהב ועכשיו הוא מתנגן לי בראש בתקווה שיגיד אותם שוב. ואולי הוא אמר, אבל לא לי. כי "אני לא ב100% איתך. אני עדיין חושב על האקסית. אני צריך להיות לבד." נגמר בחצי שנה שכאב לי לראות אותם ביחד.

בפעם השנייה, זה היה לפני חצי שנה בערך. דיברנו לילה שלם ואז שכבנו. אולי מהר מידי, אבל זה הרגיש כאילו אנחנו משלימים פערים. ישנתי אצלו כמעט כל פסח ופגשתי את כל המשפחה שלו. חגגתי איתו את יום ההולדת שלו, יצאתי איתו ועם חברים שלו. הוא נישק אותי מולם. לא היינו ביחד. ואז יום אחד הוא חזר לאקסית. 

והינה אנחנו בפעם השלישית. הוא שוב לא עם האקסית, הפעם חיכה קצת לפני שחזר לדבר איתי. הפעם קודם דיברנו הרבה ורק אז שכבנו. 

כל החברות שלי או כועסת שדיברתי איתו בכלל או ציפו שאשכב איתו מלכתחילה. 

אני לא ידעתי למה לצפות. 

כי לא ידעתי למה הוא חזר לדבר איתי.

ואז נפלתי. 

התמסטלנו ביחד בפעם האלף. ושכבנו. 

זה היה יותר מכל מה שהיה לי איתו אי פעם. 

אפילו בהתחלה אמרתי לו לא והעדפתי את בובספוג על פניו. 

אבל כשהוא הסתובב ולא היה לי את חום גופו, חיבקתי אותו, נישקתי לו את הלסת ואני כבר לא זוכרת מתי איבדתי את התחתונים.

בצורה מוזרה ומעוותת כלשהי. החלק הכי זכור לי מהלילה הזה, זה לא הכפיות החמות, זה לא החגורה, זה לא הויתור על הצד שלו במיטה, זה לא הדרישה שלו לגעת בי כל הזמן. 

אלא הנשיקה הקטנה על המצח שקיבלתי. כששפתיי נשארו יבשות.

נשיקה קטנה על המצח, שפעם אמרו לי שאומרת שאני חשובה לו.

אבל היום. 

זוהי רק נשיקה קטנה על המצח.

ששורפת לי בעיניים בכל פעם שאני חושבת עליה.