"נועה תתעוררי" אמרה לי האחות.
"את בסדר?", היא שאלה אותי.
יעל נכנסת לחדר, שאלתי אותה "יעל אני בסדר, את בסדר, אבל איפה נדב ורועי מה קרה להם האם גם הם בסדר?"
"נועה... נדב ורועי נפגעו קשה מאוד בקרב מול השודדים והם לא שרדו את פגיעותיהם ו... הם ננ..ננ...ננ...הרגו" אמרה לי יעל.
אני ויעל פרצנו בבכי יעל חיבקה אותי, זה הרגיש לי כמו אובדן של החברים הכי טובים שלי, האחים שלי, ההורים שלי,הבני זוג שלי.
היינו אחד בשביל השני הכול!
אמרתי ליעל ללכת רציתי להישאר קצת לבד ולהירגע, רצו לי כל הסרטים בראש על נדב ורועי האמנתי שהם עוד יחזרו ולא יכלתי להאמין!!
נקודת מבט של יעל... עזבתי את החדר של נועה, פניתי לצאת מבית החולים,
בדרך ביציאה מבית החולים התחלתי להרגיש כאבים עזים בגופי, כאבים בלתי נסבלים ו...
"נועה'לה" אמרה לי האחות.
קמתי מהשינה, האחות אמרה לי "חברתך יעל החלה לחוש בכאבים עזים בבטן, כנראה שכמה מאיבריה התפוצצו ונפגעו,
וכאשר הלכתי הביתה מצאתי אותה שכובה על הכביש ניסתי להעיר אותה, ולטפל בה אך דבר לא עבד... נועה צר לי להגיד לך אך גם יעל לא שרדה את הפגיעות הקשות של השודדים"
אני פשוט הרגשתי שבאלי להתאבד, רציתי למות באותו הרגע לא ידעתי מה לעשות, הרגשתי שכל עולמי חרב והכול נפל עליי בבום ואין לי איך להתמודד עם זה בשבילי זו הייתה מועקה גדולה וקשה, אני בסך הכול בת 17 למה אני צריכה לעבור את כל זה? למהה ה' למהההההההההההההה?!
"ויתגדל ויתברך שמי רבא" אמן... אנחנו נמצאים כעת בהלוותם של החברים יעל... רועי... ונדב...
אני לא מאמינה שיום אני רואה את החברים הכי טובים שלי שהם בשבילי כל עולמי ויום אחרי אני רואה מצבות זה פשוט לא יאמן... אני לא יכולה להאמין לזה זה לא המציאות!
בדרך החוצה מבית הקברות...
"קומי קומיי" שמעתי קול עבה קורא לעברי.
האיש שדיבר היה נראה נאה כבן 25 הוא היה גבוה שרירי עם שיער שחור שזוף ועיניים חומות.
הוא אמר לי "נעים מאוד אני יוסי" עניתי "שלום אני נועה" הוא אמר לי "יש לך היכן להיות, את נראית לי אחת שזקוקה לעזרה".
יוסי נראה לי אדם נחמד, אך חששתי הוא היה זר, והוא נראה די בוגר, אך אין לי ברירה לתת לו לעזור לי אין לי איפה להיות, ומי שיטפל בי אולי הוא יוכל לעזור, אין לי מה להפסיד...
יוסי לקח אותי לביתו, הבית היה נראה גדול ומרווח, לא האמנתי, יוסי אמר לי "אוקי נועה את תגורי פה".
וואו זה נראה לי כמו חלום הבית, הוא נראה כ"כ גדול ומפואר, אך התחלתי לחשוש, למה שיוסי יקח אותי לביתו ויתן לי להתגורר שם בחינם? אבל אני מוכנה להקריב בשביל החיים הטובים אך לא יותר מדיי!! אני לא מוכנה לוותר על העקרונות שלי!
יוסי אמר לי "נועה בואי תתמקמי תקחי את דברייך ותשימי אותך בחדר במסדרון".
הלכתי לחדר במסדרון, הורדתי את בגדיי ובאתי להכנס למקלחת שהייתה בחדר, פתאום יוסי נכנס לחדר שמתי עליי את המגבת מהר מאוד ושאלתי את יוסי מה הוא רוצה.
יוסי התקרב אליי מאוד, התחלתי לחשוש לא ידעתי מה הוא רוצה ופחדתי שלא יפגע בי, אמרתי בלב" אני יודעת שלא תפגע בי"...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
TheWriterGirl