My bleeding soul

צדקת;

אני פגומה ורקובה ומקולקלת

(איך ממשיכים הלאה?)

אני לא אומרת את זה ממקום יהיר

נשבעת.

אין בי שום טיפת יהירות

שהגשם הזה לא שטף

אני רק רוצה להבין

רק רוצה שתסבירי לי וזה הכל

למה אמרת שתישארי

למה אמרת שאכפת לך ממני?

או שאולי רק דמיינתי?

אחרי כל השקרים האלה

איך אני ממשיכה להאמין לך בכלל?

ציפיתי

שאולי

לפחות

תתנצלי

אולי אני פתטית

אולי לא הייתי צריכה להאמין

ולצפות

ולהתאכזב

(כנראה שזו אשמתי בסופו של דבר)

I'm the hero of the story,

don't need to be saved

(do I even want to be saved?)