לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Born to make myself happy




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

7/2012

10 דברים שלא ידעתם עליי...


אוקיי, אז בדרך פלא השרביט הגיע אליי (ממש לא חשבתי שזה יגיע), ועכשיו אני צריכה לחשוב על 10 עובדות שלא נראה לי שיודעים עליי. אז הנה זה:


1. כשהייתי ביסודי וגם חלק מהחטיבה הייתי התולעת ספרים הכי גדולה במקום. כשאמא שלי רצתה שאסדר את החדר/ לעניש אותי היא הייתה מחביאה לי את הספרים.

2. הייתי בפנימייה 6 שנים... זה נראה לי ידוע בגלל שלא הפסקתי לכתוב על זה חח. אבל מה שמצחיק הוא שכל שנה איימתי לעזוב ועכשיו במבט לאחור אני שמחה שכן סיימתי את זה ועברתי את זה. והאמת? אני אפילו מאוד מאוד מתגעגעת למקום הזה, ומשתדלת כרגע לשמור על קשר עם מי שאפשר.

3. הדבר הכי אהוב עליי בכל העולם בערך זה שוקולד.

4. יש לי בעיות אכילה (לא אנורקסיה ולא בולמיה). אני יודעת מה אני צריכה לאכול ואני אוכל בערך את כל מה שלא צריך ואז אתחרט.

5. יש לי בעיית דימוי עצמי (פיזי ונפשי).

6. יש לי תסביך הורים ובמיוחד תסביך אבא חחח. זה אומר שרוב הזמן אני אסתכל על גברים שמבוגרים ממני ובקושי על נערים בגילי (אפילו שיש יוצאי דופן) ואחפש בהם תכונות אבהיות (עד כמה לעזאזל זה דפוק? פרויד הזה).

7. אני סופר סופר ביישנית. בעיקר עם בנים, עם בנות הרבה פחות. יש לי כנראה פחד ממש להפגע, אז בעבר כנראה שבטעות שמתי על עצמי מגננה מהבנים הקרובים אליי והם פחדו להתקרב, רציני.

8. בחיים לא התנשקתי, ואף פעם לא היה לי באמת חבר. כנראה זה נובע מהסעיפים הקודמים חח.

9. אין לי כל כך קשר לאנשים מישרא חוץ משלוש שהעברנו את זה לקשר בפייסבוק. אחת מהם היא כמובן מי שהעבירה לי את השרביט http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=714189 - זה באמת משנה?... נסיכה אמיתית. איתה אני בקשר הכי טוב. עוד מישהי שאני בקשר איתה, אבל פחות מבעבר... אליה אני גם מתכננת להעביר את השרביט:) ואחת שיצא והתנתק לנו הקשר ואני ממש ממש מטערת על זה. יש לי הרגשה שאיכזבתי אותה ממש.

10. הדבר שאני הכי אוהבת זה לשיר, אבל בבית קשה לי מידי לעשות את זה אז זה די נעלם פה. בפנימייה הרגשתי בטוחה יותר, בנוח יותר. פה קשה לי מידי, אני מרגישה כאילו כל השכנים שומעים וזה גורם לי לזייף בטירוף.


אז איכשהו הצלחתי לכתוב 10 עובדות עליי, רובם דברים שלא ידוע עליי פה (נראה לי).


מועבר ל:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=804407&blogcode=13380047 - oddity בגלל שהוא אחד האנשים שאני קוראת בבלוג שלו בקביעות כמעט (שאותו הוא פתח לא מזמן).

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=814592 Miss Insanity כי אני אוהבת אותה, ואפילו אם הקשר שלנו לא הכי חזק, אני יודעת שהיא תמיד שם בשבילי. שתדעי שגמאני תמיד פה!! בכל מה שתצטרכי!!!

מישהי שנמצאת בקוראים הקבועים שלי (אני לא בטוחה עד כמה היא באמת קוראת פה) והיא מעניינת אותי מאוד מאוד, במיוחד עם כל מה שקורה לה ועובר עלייה http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=675401 - Don't Let Me Get me. את לא חייבת לקחת אותו, אבל אם את רוצה אני יותר מאשמח לשמוע עלייך דברים חדשים.


 

נכתב על ידי it's much complicated than it seems , 24/7/2012 16:37  
הקטע משוייך לנושא החם: מעבירים שרביט
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סתם כי בא לי :)








איזה מזל שיש חברים :)


(ובלי קשר, זה אחד הסרטים הכי עצובים שראיתי ואני לא מתגברת עליהם)


עריכה: יש מצב שאני דו קוטבית, ייתכן?

פעם העלתי את זה כבר בבלוג אבל בזמן האחרון התחושה שלי לגבי זה יותר ויותר מתחזקת. ה' ישמור.

נכתב על ידי it's much complicated than it seems , 24/7/2012 01:39  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מקווה שלא אתחרט על זה, אבל משהו שחשוב לי שתקראו


שיר שכתבתי ממש בדקות האחרונות... והרגשתי צורך לשתף. טוב לא בדיוק "שיר". משהו על מה שקורה קצת במדינה:


 


הולכים ברחוב מלא קבצנים,

אך ת'ארנק לא פותחים- קמצנים

שילכו לעבוד- הם מתלוננים.

למה למה שנוציא כסף הם יורקים.

בעולם שבו הקפיטליזם שולט,

והאדם מסתובב בכיסאי החטא

של הגזלנות והשחיטות ללא עת

וזה נשאל כבר הרבה- עד מתי?

וזה נמצא לא ברור- האם יהיה סוף, ודי?


אנשים שמציתים את עצמם,

מנסים לבטא את קושי מצוקתם,

אך מסביב כולם רק מצקצקים בלשונם:

זו בכלל התנהגות של בן אדם?

עד מתי לאנשים לא ניתן...

כסף לפת לחם או למגורים- גם כן אין.

מדינה רעה, מדינה קרה,

אך אנחנו בעצם מכתיבים את הנעשה בה.

 


טוב אז בעצם "השיר" הזה לא בדיוק נכתב בצורה הכי טובה וכו'... וכו'... (התירוץ זה שמיליון שנה לא כתבתי) אבל נראה לי שהוא מבטא יפה מאוד את כל מה שקורה ומשקף בדיוק את מה שאני מרגישה- בפיסקה הראשונה אני מתייחסת ופונה גם לי, ולכל אלא שיכולים לתרום שקל פה ושם ומתעלמים מהקבצן המסכן.
הפסקה השנייה פונה לאנשים בעלי "האקסטרה" ממון, הפסקה השלישית מדברת על כל מה שקורה בזמן האחרון... כל האנשים שמתים על מנת שישמעו את קולם שזה נורא/= ובפעם הראשונה ששמעתי על מישהו שהצית את עצמו (עוד לפני שהוא נפטר...) הרמת גבה ואמרתי- הוא לא קצת מגזים? וזה היה נורא מזעזע מצידי לעשות דבר כזה, ואחרי שחשבתי על זה פעמיים התחרטתי.

הפסקה הרביעית משקפת בדיוק את מה שאני מרגישה כלפי מה שקורה. יש לנו קול, אנחנו יכולים לשנות ובכל זאת אנחנו מנסים רק בחצי מאמץ לשנות, לשפר.


כל השיר הזה בעצם גם משקף את התיסכול שלי מעצמי, שאני רוצה לעשות ולא עושה משהו לשפר.


אם קראתם הכול אני ממש מודה לכם! היה לי צורך עז לשתף במה שאני מרגישה... אשמח לתגובות, לשמוע את דעתכם על כל זה... תודה:)

נכתב על ידי it's much complicated than it seems , 23/7/2012 22:02  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  it's much complicated than it seems

מין: נקבה

ICQ: born to be 




קוראים אותי
2,885
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לit's much complicated than it seems אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על it's much complicated than it seems ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)