Born to make myself happy

יום שלישי התגייסתי. חרא לי שם. הבנות מקסימות באמת אבל אני כל הזמן מחפשת את השכבה שלי. בנוסף- אני מאבדת ושוכחת את הכל זאת אומרת ששבוע הבא אני הולכת לקבל כל כך הרבה עונשים.

לסבתא חזר הסרטן.

אין לי מה להגיד יותר. הפוסט הקודם היה על סבתא... שבוע שעבר היא כבר התחילה להיות בבית חולים וחזרה ביום שלישי הביתה. קיוויתי שלא חזר לה אבל מה זה עוזר? זה חזר.

זהו, יהיה בסדר. אין לי כוח לכתוב יותר. יהיה בסדר. פורשת למקלחת ואז אולי ישר לישון או לסיים תיק ואז לישון. או פייסבוק ולישון. מקווה לישון מוקדם. פחות משש שעות בלילה כל לילה לא יספקו אותי, חייבת היום לאגור כוחות.

שיהיה שבוע טוב עם חדשות טובות בע"ה, שילך טוב יותר מזה שהיה. "פריקה" עלק. אבל טוב שדיברתי לפחות קצת עם אמא וזה, אחרת היה יוצא פה התבכיינות של החיים.

לא רוצה להיות אני.

לא רוצה, אני סתם עושה שטויות

ויש כ"כ הרבה טעויות שאני מתחרטת עליהם. וזה לא שאני יפה או מיוחדת ה' ישמור זה מעצבן:(.

אם אתם מכירים אותי בבקשה אל תגיבו. בא לי הלקאה עצמית קצת, באמת שמגיע לי. אני רצינית.