לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כלואה בין שניים - סיפורים בהמשכים



Avatarכינוי:  כלואה בין שניים - סיפור בהמשכים

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2012

פרק רביעי - השוואות


פרק רביעי - השוואות 


תקציר מהפרק הקודם :

 

"טוב." הוא אמר, והתקרב לכיוון הדלת .

"רגע מקס" צעקתי לעברו, הוא הסתובב "תודה." אמרתי הוא לא התייחס ויצא . 

הוא כזה חמוד, הוא כזה שונה, למה הוא בכלל חוטף אנשים, אני בטוחה שמחריכים אותו, הוא לא היה עושה את זה מרצונו, רגע על מה אני מדברת

בכלל ? הוא חטף אותי, הוא סגר אותי בתוך מרתף, הוא הכה אותי, ניסיתי להעיף מימני את המחשבות האלה, אבל מחשבה אחת עמדה בראשי ולא זזה, התאהבתי בחוטף שלי.

________________________________________________________________________________________________


מקס נכנס לחדרו , וצילצול הטלפון הדהד ברחבי החדר.

"הלו" מקס ענה בתקיפה .

"מה איתה ?" שאל קול חנוק מהצד השני של השפורפרת .

"היא בסדר הכל בסדר" מקס הרגיעה את קולו שהבין שהבוס מדבר. 

"אתה בטוח אתה נשמע לחוץ, אני לא רוצה בעיות" הבוס אמר בחשד.

"אני בטוח, הכל בסדר, היא אוכלת, שותה, ולא יודעת מכלום. " מקס ענה בניסיון להרגיע "אבל היא אמרה משהו..." מקס הוסיף.

"מה היא אמרה?" הבוס שאל .

"לא זה סתם משהו, אולי היא שיקרה " מקס ענה "היא אמרה, שוולטר זה השם של אבא שלה."

מקס אמר, ולא שמע קול עונה "אתה שם ?"

"כן כן " ענה הבוס "ומה הבעיה בזה ? "

"מה מה הבעיה ? אנחנו שומרים עליה מאבא שלה ?!" מקס שאל בתמיהה. 

"מקס זה לא לטלפון, אני יסביר לך הכל כבר, ביי" הבוס אמר, וניתק את הטלפון.

________________________________________________________________________________________________

 

הסתכלתי אל החלון כבר היה חושך, בתור ילדה שלא יכולה להיפרד מהשעון שלה, הטריף אותי שאני לא יודעת מה השעה.

רציתי ללכת לישון אבל לא יכלתי, מה עם מקס? אני מאוהבת, או שזה סתם הרגשה חולפת.

הלכתי לכיוון המיטה, נזכרת בדברים שמקס אמר לי, וחיוך מטופש עולה על פניי, נכנסתי למיטה בתיקווה לישון, עצמתי את עיני, ובין רגע נכנסתי לשינה עמוקה מלאה בחלומות.

אחרי כמה שעות, פקחתי את עיני, הסתכלתי לצד, זה ג'ק ? ג'ק מה הוא עושה כאן ? חשבתי לעצמי בבהלה, הוא רק ישב על הריצפה, והסתכל עליי.

שיערו היה פרוע, ועיניו היו חודרניות "את יודעת אמנדה.." הוא התחיל לדבר בקול עדין, משהו שאני לא רגילה עליו, ושתה ממה שנותר בבקבוק הוודקה שהיה ליידו, רק עכשיו שמתי לב שהיה שם בקבוק.

"מה?" עניתי, חוששת, בספק עדיין אם אני חולמת את זה, או לא.

"מקס מקס הוא הוא.." הוא מלמל לעצמו בקול ילדותי, שהצחיק אותי, אבל הוא דיבר על מקס, אז התעניינתי.

"מקס הוא מה ?" שאלתי מגחכת .

"אני אחראי ?"הוא שאל את השאלה הזאת משום מקום, לא עניתי לו, רציתי לצעוק לו 'לא !! אתה לא !' אבל לא היה לי את האומץ, פשוט שתקתי.

"תעני לי !" הוא ציווה, הצעקה שלו הייתה מעורפלת, לא כמו שאני מכירה, לא עניתי, פחדתי, הוא קם ממקומו והתקרב למיטה שישנתי בה, בצעדים עקומים.

"אני שואל פעם אחרונה, אני אחראי ?" הוא תפס בשערי, וטלטל לכל עבר, שחכתי את התחושה הזאת.

"ככן, כן אתה אחראי " אמרתי מהר, שיעזוב לי את השיער.

"אז למה מקס אומר שלא ?" הוא שאל כמו ילד בן 3, אם פרצוף עצוב, שקצת גרם לי לרחם עליו .

"אני לא יודעת " עניתי לו, ברור שאני יודעת, כי אתה הבנאדם הכי לא החראי שאני מכירה, חשבתי לעמי.

"אם אני כזה לא אחראי, מותר לי לעשות הכל, לא ?" הוא התקרב אליי שוב, והפעם חששתי מאוד .

"אבל אתה אחראי " אמרתי בקול רעוד.

"מקס אמר שלא, אז לא !" הוא צעק בלי היגיון.

"בוא נירא מה מקס יעשה, שהוא יראה שאהובה הקטנה שלו, כבר לא תהיה שלו, " הוא אמר בחיוך, שהוא מזיז את הסנטר שלי מצד לצד, לא ידעתי ממה להיות בשוק, ממה שג'ק רוצה לעשות, או מזה שאני האהובה הקטנה של מקס.

ישבתי שם קפואה, הוא התקרב אליי "את יפה את יודעת ?" הוא אמר, שהוא מעביר את ידו על השיער שלי, התחלתי לירעוד, כמו שבחיים לא רעדתי.

"אל תפחדי " הוא לחש לי, כשהוא מסתכל על העניים שלי שמתמלאות דמעות, נצמדתי כמה שיותר לקיר, הוא יותר התקרב, כשהוא הגיע לשפתיים שלי, הדמעות כבר לא יכלו להשאר לי בעניים.

"ג'ק!" נשמע קול צעקה מכיוון הדלת, זה מקס הוא עמד שם, הוא ראה הכל.

ג'ק התרחק ממני בבהלה, הצמדתי את רגלי לגופי, והתחלתי לבכות בתוך עצמי, בשקט, לא היה אכפת לי שהם רואים, הרמתי את הראש כדי ליראות מה קורה שם, בידיוק שמקס הניף את ידו כאגרוף לפנים של ג'ק, אני רק ישבתי והסתכלי, לא אמרתי כלום, לא יכלתי להגיב, לא ידעתי מה לעשות, אני עדיין בשוק שזה קרה, ג'ק התמוטט על הריצפה, ומקס קרא לשומרים שייקחו אותו מחוץ לחדר, ישבתי שם בוכה, הוא שם את ידיו על המותניים, ופשוט הסתכל עליי, רק בכיתי לא הפסקתי, אחרי כמה דקות, שהוא לא זז צעקתי לעברו.

"טוב מה ?" הוצאתי את כל העצבים מג'ק, על מקס. "אתה תמשיך להסתכל עליי עד הבוקר ?" שאלתי בצעקה "אתה ואח שלך שתי אחים מפגרים! "צעקתי בלי לחשוב " למה הבאתם אותי ? שג'ק יעשה בי מה שהוא רוצה, ואתה תשחק אותה האח הטוב ?" אמרתי "זה שאתה לא עושה כלום, עושה אותך חרא בידיוק כמוהו..." הוא התקדם לעברי והעיף לי סטירה חזקה על הפנים.

"תגידי מה שאת רוצה אמנדה " הוא אמר, והניף את האצבע שלו באזהרה "אבל, זו הפעם האחרונה שאת משווה אותי אליו . " הוא אמר ויצא מהחדר .




________________________________________________________________________________________________


אני אוהבת את התמונה הזאת!!

הוא מזכיר כ"כ את ג'ק, למרות שזה יותר נירא שהוא חונק אותה :S

אז מה אתם אומרים ? אהבתם את הפרק ? לא אהבתם, תגידו הכל, הכי חשוב תגובות בונות :) 

הפרק יצא לי ממש קצר, רק עכשיו שמתי ללב, לא נורא מקווה שאהבתם ♥


אוהבת שירוווששש


 

נכתב על ידי כלואה בין שניים - סיפור בהמשכים , 15/8/2012 15:55  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכלואה בין שניים - סיפור בהמשכים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כלואה בין שניים - סיפור בהמשכים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)