הדבר הראשון שראיתי כשהתעוררתי היה את ג'ייסון. רציתי לשאול אותו מה הוא עושה פה, כשלפתע ראיתי שהוא מחטט במגירות שלי. היה נראה כאילו הוא מחפש משהו. כעבור כמה שניות הוא הסתובב וראה שהתעוררתי.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי בבלבול.
"אממ.. אני רק.. חושב ש.. אממ.. שכחתי פה.. אממ.. משהו, אז אני רק.. מחפש אותו! כן, כן, אני רק מחפש אותו," הוא אמר במהירות.
"אוקי......... רוצה לאכול משהו?" שאלתי באיטיות.
"לא, זה בסדר. אני רק צריך ללכת לשירותים לרגע, אבל את יכולה ללכת לאכול בלעדיי."
"טוב," קמתי וירדתי למטה.
שמעתי מלמטה רעשים בזמן שהתחלתי לאכול את הקורנפלקס האהוב עליי. הבנתי שלוקח לג'ייסון יותר מדי זמן, והחלטתי לעלות לבדוק איפה הוא. הוא לא היה בשירותים, ועד שהגעתי בחזרה למטה, הדלת כבר נטרקה מאחוריו. מה קורה פה? חשבתי בבלבול.
התיישבתי להמשיך לאכול את הקורנפלקס, כשלפתע שמתי לב שיש לחלב טעם מוזר. הסתכלתי על תאריך התפוגה- עבר לפני ארבעה ימים. הו, כמה נחמד.
באותו הרגע אמא שלי נכנסה הביתה, מזיעה, כשאוזניות תקועות באוזניה.
"אמא," אמרתי, אך לא היה נראה שהיא שמעה אותי. "אמא!" קראתי חזק יותר.
"מה?" היא שאלה בחוסר סבלנות.
"החלב מקולקל," עניתי בשקט.
"אני אקנה אחד חדש בערב," היא ענתה בקרירות והלכה להתקלח.
עליתי למעלה וצחצחתי שיניים. משהו בשירותים נראה מוזר, חסר.
בשבע בערב מישהו דפק בדלת. פתחתי, וגיליתי את קייט עומדת שם עם מזוודה.
"אממ.. קייט, מה את עושה כאן?.." שאלתי בחשד.
"את הזמנת אותי להישאר אצלך עד שיגמרו לשפץ לנו את הבית, זוכרת?" היא שאלה באיטיות.
"אומיגאד, נכון! שכחתי לשאול את אמא שלי!" עניתי בלחץ.
"אוי. אולי היא תסכים בכל זאת?" היא ניסתה לשכנע אותי.
"אני אשאל אותה, למה שהיא לא תסכים? זה לא כאילו שפתאום צריך להיות לה אכפת ממה שאני עושה."
היא ישבה בסלון והביטה בנו.
"מה קורה פה? למה קייט באה עם מזוודה?" היא שאלה בחדות.
"אממ.. אמא, משפצים לקייט את הבית, וחשבתי שאולי זה יהיה נחמד אם היא תישאר כאן בינתיים. זה רק לכמה ימים, ואני לא חושבת שזה יכול להזי-"
"היית צריכה לשאול אותי קודם."
"אוקי, אז קייט יכולה להישאר כאן לכ-"
"לא. היא לא יכולה. אני לא רוצה שתתחילו להסתובב בבית ותפריעו לי. אני צריכה לעשות הרבה דברים חשובים בעבודה."
קייט בחנה אותי. היא הביטה בי כאילו היא מצפה שאני אגיד משהו, אבל מה כבר יכולתי להגיד?
"קייט, סליחה. אני אראה אותך ביום שני," ליוויתי אותה החוצה.
היא הסתכלה עליי בהלם. כנראה שהיא ממש לא ציפתה שאני אגיד את זה. אבל זאת אמא שלי, איך אני אמורה לעמוד מולה?
התעוררתי מוקדם בבוקר יום ראשון והתחלתי להכין מאפים למכירה לגיוס כספים לבית הספר. טרחתי בהכנות, ואפילו ברנדון עזר. גם קייט הייתה אמורה להיות, אבל כנראה שהיא החליטה לוותר.
בצהריים, כאשר רוב המאפים כבר היו מוכנים, החלטנו לעשות טעימה.
"משהו.. לא נכון. יש להם טעם מוזר," הפנים של ברנדון התעוותו מעט.
"קיוויתי שאני היחידה שמרגישה את זה," אמרה בדאגה.
ביקשנו מאימא שתטעם את זה, אבל היא "לא רוצה להשמין".
"רגע אחד!" קראתי לפתע, "אמא, את קנית את החלב כמו שביקשתי ממך?"
"לא," היא ענתה באותה קרירות מעצבנת.
"אבל אמרת שתקני!" התרגזתי.
"אם כל כך רצית את זה, יכולת לקנות לבד!"
"אם הייתי יודעת שאת לא עומדת לקנות, הייתי קונה לבד! עכשיו טרחנו במשך כל הבוקר לחינם! את מבינה מה עשית? בזבזנו כל כך הרבה דברים, ואת סתם יושבת ומסתכלת עלינו! אני משתגעת ממך לפעמים!" צעקתי עליה.
"את לא תצעקי עליי, גברתי הצעירה," היא דיברה בקול תקיף.
"אני כן אצעק עלייך, כי מסתבר שדיבורים לא עוזרים במקרה שלך, את תשמעי אותי רק אם אני אצעק. במקום לדבר איתי קצת ולעזור לי, את מעדיפה ללכת למכון הכושר! איזו מן אמא את?!" התפרצתי עליה.
"אמילי, תירגעי," ברנדון ניסה להרגיע אותי.
"תודה, ברנדון," אמא שלי חייכה אליו בהתנשאות.
"אבל את יודעת משהו, אמא? היא כן צודקת. אם את סוף, סוף מבטיחה משהו, את צריכה לקיים אותו. כן, גם אם זה דבר חסר כל משמעות, כמו לקנות חלב. זה המעט שאת יכולה למען הילדים שלך," הוא ענה בקרירות.
"המעט שאני יכולה לעשות?! אני סחבתי אתכם בבטן במשך 9 חודשים! כל אחד! אתם לקחתם לי שנה וחצי מהחיים עם ההריונות האלו! תתביישו!" עכשיו גם אמא איבדה את מסכת האדישות שלה.
"וזה הכי קרוב שאי פעם תגיעי לאימהות! את פשוט תירוץ עצוב לאמא, אני מבינה למה אבא כל הזמן נוסע!" האדמתי מרוב כעס.
"אמילי, לא צריך לקחת את זה למקומות האלה," ברנדון ניסה להרגיע אותי, שוב.
"כן צריך לקחת את זה למקומות האלה! ואת יודעת עוד משהו, אמא?" הבטתי עליה, ולא יכולתי להמשיך. השיער שלה היה פרוע, העיניים שלה ברקו והלחיים האדימו. "לא משנה," מלמלתי ועליתי במהירות.
נכנסתי לשירותים כמה שיותר מהר, וחיטטתי במגירות בחיפוש אחר סכין הגילוח שלי. "איפה זה נמצא?" מלמלתי בעצבים. לא רק שלא מצאתי את סכין הגילוח שלי, כל חפץ חד שהיה באמבטיה שלי- נעלם.
"ברנדון, ראית את סכיני הגילוח שלי?" קראתי מבעד לדמעות.
"לא, גם שלך נעלמו?" הוא שאל בהפתעה.
"לאן הם כבר יכלו להיעלם?" מלמלתי.
ג'ייסון.
ידעתי שהיה משהו חשוד בדרך שבה הוא נעלם במהירות לאחר שהיה בשירותים. ואיך הוא בכלל הספיק לצאת מבלי ששמתי לב? החוצפן הזה! איך הוא מעז לקחת את כל הדברים שלי! ועוד את של ברנדון! רואים שהוא לא סומך עליי.
יצאתי בסערה והתקדמתי אל עבר ביתו של ג'ייסון. מזל שהוא גר קרוב אלינו. דפקתי בדלת בחוזקה עד שהוא פתח אותה.
"אמילי, מה את עושה פה?" הוא שאל בהפתעה.
"איפה זה?" קראתי בכעס.
"איפה מה?" הוא שאל בבלבול.
"איפה כל החפצים החדים שלקחת לי מהבית, משוגע. חשבת שאני לא אשים לב?!" התפרצתי. אני גם ככה עוברת יום קשה.
"למה חיפשת אותם בכלל?" הוא שאל בחשד.
"זה בכלל לא העניין עכשיו! אתה לקחת לי את החפצים מהבית, גנב! תחזיר אותם!"
"לא."
"מה? הם שלי!"
"הם היו שלך. עכשיו הם שלי."
"ג'ייסון, חוצפן! תחזיר את הדברים שלי! אתה לא סומך עליי?"
"למען האמת, לא, אני לא סומך עלייך. זו עובדה ששמת לב שהם נעלמו כל כך מהר."
דחפתי אותו הצידה והתפרצתי לבית. התחלתי לחטט בדברים שלו ולחפש את כל הסכינים שהוא לקח. לא, לא לקח. גנב.
"טוב, אתה מבין שאני יכולה פשוט לקנות חדשים, נכון?" שאלתי ברוגז.
"כן. גם אותם אני אקח," הוא ענה בחיוך.
זרקתי עליו את הדבר הכי קרוב אליי- ספר.
"גנב, גנב! תחזיר לי את הדברים שלי בחזרה!" צעקתי עליו.
"תפסיקי להתנהג כמו ילדה קטנה."
"לא," עניתי בילדותיות.
"ביי, אמילי," הוא דחף אותי החוצה.
הסתכלתי עליו בהלם בזמן שהוא טרק את הדלת בפנים שלי. כעבור שניה שמעתי צליל של נעילה. הלכתי אל עבר החלון הקרוב והתחלתי לדפוק עליו. הוא הסתכל עליי מבפנים והסיט את הווילונות.
"ג'ייסון! אתה החבר הכי טוב שלי! תפתח את הדלת, תחזיר את הדברים שלי! בבקשה!" התחננתי.
"את יודעת מה מצחיק? אני יכול פשוט לא לעשות את זה," הוא חייך מבפנים.
"אני. שונאת. אותך!!!" קראתי והלכתי משם.
זה היה סוף השבוע הכי גרוע בעולם! ואיך אני אמורה להתמודד עם אמא שלי? בואו נקווה שהיא פשוט לא בבית...
אז.. סליחה על האיחור הקטן! (:
מה אתן חושבות על הפרק? מקוות שאהבתן!
ראינו צד נוסף באמילי ואמא שלה, לא?
עריכה - 17/11
סליחה!! אנחנו יודעות שעברו כבר 11 ימים (אנחנו בדרך כלל משתדלות להעלות פרק פעם בשבוע), אבל לא היה לנו זמן לכתוב אותו בימים האחרונים :\
אנחנו מקוות שנוכל להעלות אותו כמה שיותר מהר ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Glamour Girls