עם כמה שאני וקיץ לא מתחברים ביחד, יש לי תחושה טובה בנוגע לחודשיים האלו. זאת באמת הייתה שנה אינטנסיבית ולא היו לי חופשים אמיתיים במהלך י"א. אז מלבד התחייבות ומסירות לעבודה, אני מרגישה שעכשיו החופש האמיתי סוף סוף הגיע.
אני יכולה לצאת ולטייל עם המשפחה, לראות כל היום סדרות במחשב, לשמוע מוסיקה בלי הפסקה, להתפנות לקריאה מעמיקה וחופשית (על המדף מחכים לי 5 ספרים שכבר התחילו להעלות אבק מאז אפריל), לבקר משפחה, לרכוב על סוסים, לשבת בפעם הראשונה בחיי מאחורי הגה ואשכרה להניע רכב, להתרענן מחדש במסע קניות, לבלות את שארית הזמן עם הגלים (במטרה להתחמק מהמדוזות) או לשבת שעות ולדבר על שפת החוף, לקרוא בלוגים, לצייר ולצלם שוב, לראות הופעות ולהמשיך לבלות את ימי הקיץ המאושרים עם אנשים שעושים לי טוב.