""מה?" הבטתי בדבר שנח בכף ידי כעת. פיסת נייר כחולה זרחנית,

מהסוג שרושמים עליו את רשימת הקניות ותולים על המקרר.

האור לא אפשר לי לקרוא את הכתוב על פיסת הנייר, אבל יכולי לראות מספר משפטים

מתפתלים לאורך הנייר.

פנייה השדוניות של הנערה הביטו בי. "אני מיילי, אגב" ציינה, מוציאה סיגריה ומצת

מהחזייה שלה. "מעשנת?" היא שאלה. היא הדליקה את הסיגריה היחידה שהחזיקה,

דבר שרמז לי שאני אעלץ להתעלות על עצמי גם אם הייתי מעשנת. היא תקעה את זו

בפיה, בעוד אמרתי לה לא נמרץ, המומה לגמרי.

"ראסל הפנה אותי אלייך. את כותבת, כלומר אני יודעת שאת כתבת ב'BC daily news'

אבל הוא אמר שאת סופרת צעירה עם המון כישרון. זה נכון?" שאלה, כמו לא מצפה לתשובה.

העשן מהסיגריה יצא מפיה במערבולת, העשן הסתחרר מספר שניות והתפוגג. קולה התאים

למראה השדוני, וצלצל בחדות מבעד לקהל ההומה של הבר. הנהני לחיוב, מזיזה את רגלי בעצבנות.

תאר לך שהיו קופצים עלייך. הלב שלך פועם במהירות עצומה, אתה מאבד את תחושת הזמן ומאמין

שכל דבר שתגיד יצא מבולבל? הרגע הזה שאינך בטוח בהבדל בין המציאות לחלום? כשאתה

מתחיל להתחרט על השתיה ומנסה להבין מה מכל הסיפור אמיתי?

הובכן, זה היה בהחלט אחד מהרגעים האלה.

"ישלי הצעה שלא תוכלי לסרב לה!" אמרה, בעודה מאפרת את הסיגריה שלה. "בואי איתי למיין.

אני מכירה שם כמה אנשים שיעזרו לך ואני אישית אגרום לך להתפרסם" היא חייכה כעת,

חושפת שורת שיניים לבנות וישרות מדי, שיצרו מראה מלאכותי והורידו מיופיה.

היא זרקה את שאריות הסיגריה החמישית שלה למאפרה שלידה,

וגילתה בכך לעניי את הקעקוע שלה. משפט קצר, ובסופו כוכב שחור. "מה זה?" שאלתי.

 הבר בזמן הזה היה כבר חצי ריק, ורק מספר עובדים עייפים הסתובבו במקום וניקו שולחנות.

עוד קבוצת נערים דיברו בקצה השני,מחזיקים מספר כוסות בירה.

"קעקוע, את יודעת." היא גיחכה, לוגמת מהמשקה שביעבע בכוס הזכוכית שהיה מולה עכשיו.

"מה המשפט הזה אומר?" שאלתי, לוגמת עוד מהמשקה המריר והמתוק בצורה מחרידה

שנח מולי. היא בהתה באחד מהעובדים העייפים שעבר לידנו. "רשום שם בשפה עתיקה:

'אי אפשר להחליף בן אדם' " היא בדקה את הכיתוב המסולסל. "המקעקע נתן לי את הרעיון הזה,

ודי התלהבתי. ישלי עוד אחד! " היא הצביעה כעת על כף הרגל שלה. 5 כוכבים שחורים.

פקחתי את עיניי בבהלה לקול הציפצוף שלצידי. הייתי בדירה שלי, לבושה בפיג'מה האפורה שלי.

הייתי מפוחדת, ותהיתי אם זה היה חלום? הגוף שלי גרם לי להאמין שכן, אבל פתק כחול סורר,

שהופיע בפתאומיות על השידה שלי, הוכיח לי שלא. "

פרק רביעי חח  

אגב, העיצוב בסדר? כי אני די מהרהרת עם להכין אחד חדש חחח