קשה לי לבכות

קשה לי להרגיש עצב מיוחד ביום הזה

לא יודע למה, יש אנשים שמתרגשים בכל כך קלות ואני לא, ואני רוצה, אני מרגיש רע עם עצמי שאני לא עצוב במיוחד ולא בוכה.

אני לא בן אדם מאמין כל כך ואני גם לא מי יודע מה פטריוט ומת על המדינה, יש פה הרבה קשיים, הרבה בלאגן

יש במדינה הרבה חסרונות, שפע של חסרונות שפע של פגמים, אנשים עניים, מה לא

וזה לא בסדר. משהו צריך להעשות.

אבל תכלס ? יש לנו מדינה. טובה, רעה, זה כבר סיפור אחר שצריך לדון עליו בהקשר אחר.

אני מדבר על השורה התחתונה - יש לנו מדינה.

סבינו וסבתנו נלחמו על הקמתה

סבלו בשבילה

והינה עכשיו יש לנו מדינה

עם כל הקשיים והחסרונות היא שלנו

יהודים לא צריכים לחשוש שתקרה שואה שנייה

יהודים יכולים ללכת עם ראש מורם במדינה הזאת

ויש לנו צבא ששומר עליו

עם כל השביזות של החיילים, של הקרביים, וגם של שאר התפקידים בצבא

כל תפקיד תורם, כל אחד במערכת הצבאית הוא בורג חשוב, חשוב יותר או חשוב פחות זה לא משנה

יש לנו חיילים ששומרים עלינו ובמקרה חירום או מלחמה חס וחלילה, יצאו ויילחמו עבורינו,

כדי שנוכל לחיות פה בשקט

יהי זכרם ברוך של כל הנופלים במלחמות ישראל, שהגנו עלינו

יהי זכרם ברוך של כל האנשים שפשוט היו בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון ונרצחו ע"י מחבלים.

עם כל החסרונות שיש במדינה, ובצבא

צריך להעריך קצת לפחות, באיזשהוא מקום

ולחשוב,

שזה נראה כל כך מובן מאליו

אבל זה לא, יש לנו מדינה, וצבא וחיילים ששומרים עלינו

תודה לכם.