לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


חרא אחד גדול.

Avatarכינוי:  ד'

בן: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2014

12 שנות לימודי מאחוריי.


לא מאמין שהרגע הזה הגיע.

זה תמיד נראה רחוק כל כך, זה נראה לא מציאותי שיום אחד כל זה ייגמר,

אבל הינה, הרגע הזה הגיע, הכל נגמר, תמיד הייתה הרגשה של "יש עוד שנה", "שנה הבאה נשתפר", אבל אין יותר שנה,

אין.

אין עוד שנה של לבוא מחדש לבית ספר ולהבטיח לעצמינו שנשתפר, שנכיר אנשים חדשים, שנצליח יותר בלימודים, זה מאחורינו.

זה נראה תמיד רחוק כל כך, ועכשיו זה פה, זה מרגיש לא מציאותי,

אנשים שהייתי איתם 3 שנים, עם חלקם 6 ועם חלקם יותר, כל אחד עוזב לכיוון שלו, חלק מתגייסים עוד חודש, חלק קצת אחרי, בעוד כמה שנים מי יזכור אחד את השני?

זה קצת עצוב.. לא?

מה עושים עכשיו, לאן הולכים?

יש לי חצי שנה עד הגיוס, שזה עוד מסגרת ועוד תקופה, אבל מה אני אעשה עד אז, ומה יהיה בצבא,

אני לא מאמין שהרגע הזה הגיע, 12 שנים זה רוב החיים שלנו והינה המסגרת הקבועה שנותנת לנו ביטחון וחוקים הגיעה לסיומה.

לא משנה מה יקרה, אני מקווה שזה יהיה לטובה. חיבוק של הסוררת

נכתב על ידי ד' , 20/6/2014 17:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , מתוסבכים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לד' אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ד' ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)