שלום לכולם! זו אני 
נעים להכיר! איך קוראים לכם?
● שמוליק?
● נחמה?
● שושנה?
בכל מקרה, בפוסט הראשון הזה ננסה למצוא את הסגנון שלכם.
קודם כל, מה אתם מרגישים עכשיו, בפנים, בתוך עצמכם?
● איזה באסה, קיבלתי רק 98 ~-~
● למה החבר בגד בי?!?!?!?!
● החדר שלי נאכסי.
אוקיי, לא אלה, למרות שנתמקד גם מתישהו בחדר שלכם...
דברים שאתם מרגישים כבר הרבה, הרבה זמן ולא יודעים איך לבטא בעזרת האופנה.
למשל:
● יש כאלה שכל הזמן רוצים להתפרע, וזה בסדר גמור! אני כזו!
● יש כאלה שמרגישים שהם ממש אבל ממש שמחים וכל ה-ז-מ-ן. זה מצוין! בואו ננסה לבטא את זה.
● יש כאלה שממש עדינים, והם בטוח מרגישים זאת.
עכשיו, נסו לבדוק. אילו בגדים יכולים לבטא את הרגשות שלי? את התחושות שלי? את מה שאני אוהב לעשות?
פתחו את הארון שלכם ונסו למצוא בגדים שמתאימים לתחושות שלכם. מי שאוהב להתפרע יכול למשל לשייך לעצמו בגדים בצבעים נועזים, עם ניטים עם רוצים, ג'ינסים יפים והכל. אבל הכי חשוב, אל תלבש משהו אם אתה לא אוהב אותו, גם אם הוא "משוייך" מבחינת החברה ל"סוג" מסויים של בנאדם. אוקיי, זה נראה לחלק מהקוראים שאני סותרת את דבריי שלי, אז תנו לי להסביר: אני ממליצה לבדוק את התחושות, הרגשות והאהבות שלכם ולנסות להגדיר סגנון. יכול להיות שיצא סגנון שהוא בכלל לא שלך, הצד האחר שלך, לפעמים שחושבים על לבוש ואומרים שהוא "יפה" אז זה לא בהכרח עלייך, לפעמים גם חושבים על החצאית של חברה שמאוד מחמיאה לה ולי לא. או על משהו שאין לי אומץ ללבוש. אז אם יוצא סגנון שכזה תוכלו לשנות בו פריטים ואביזרים לפי רצונכם, לבסוף בטוח תגיעו לסגנון שאתם שלמים איתו.
אז... מה עושים אם המלתחה לא מתאימה? נסו בכל זאת ללבוש כל מיני דברים שכן מתאימים מתוך מה שיש לכם, נסו להשאיל אביזרים מתאימים מההורים (אם יש להם אביזרים מתאימים), מחברות, אחים/אחיות, עד שלבסוף... הגיע הזמן לצאת לשופינג ויש מספיק כסף.
זהו להיום,
ביי 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
