* הדרך היחידה לטייל בחול המועד היא לצאת מוקדם בבוקר. גם ב-10:30
החניה של ראש הנקרה כבר כמעט מלאה, אך לאחר שעתיים התור לרכבל משתרך לכל אורך
הטיילת; כמה עשרות מטרים של נחיל אנשים וילדים מנדנדים שעומדים בחום בשביל חוויה
שאין לי דרך אחרת להגדיר מאשר "20 שניות בקופסת סרדינים", שבסופה כולם
נפלטים למנהרת הרכבת הישנה המובילה לנקרות. מה שנקרא, כאן התחנה ראש הנקרה.
* בחוץ הכל אפור ולח, וכמעט לא ניתן להבדיל בין צבע השמים לים, אבל
בתוך הנקרות קריר והמים טורקיז ואת צופה בגלים בשקט ובשלווה - "יעקב!!! תסתכל
לפה רגע!! נהוראי, לא רואים אותך, תתקרב!"
ואז עוברים ב"גשר המזל"
- אשכרה מקום פתוח שמתנחלות מעליו יונים שמחרבנות כל היום, ויש לך תור למעבר כי כל
משפחה עוצרת שם לסלפי.
יעקב, הים אפור, מה אתה מצלם
לעזאזל? נהוראי כבר מזמן חטף לשלשת על המוהוק המחומצן שלו. שיהיה במזל.
* חוזרים לת"א והולכים לתחנה המרכזית החדשה לאכול אצל פיני
בשווארמה, שלגמרי שווה את המעבר בשלוש קומות של סודנים עד אליו.
אני לוקחת בצלחת, אבל הרבה בוחרים
באופציית ה"לאפה" שנראית דומה יותר לנייר שפיני מניח על המגש מתחתיה. לא
אתפלא אם יוצא לו להתבלבל ביניהם לפעמים, ואני בספק אם מישהו שם לב להבדל בטעם.
* למחרת נוסעים לחורבת מדרס. שם ממש מעליב למקום שגם ככה נמצא
באיזור שמכונה בשלל שמות לא אטרקטיביים כגון שפלת יהודה, פלשת ופארק עדולם. ואז את
מגיעה ומגלה שבשלט כתוב "ח'ירבת מדרס", לא סתם חורבה, ח'ירבה! עם גרש בח'!
* הנוף יפהפה ואנחנו מלמדות את הקטנה לחפש את הסימונים הכחולים על
הסלעים כדי לשכנע אותה להמשיך ללכת ברגל, במקום לרכוב על אמא במנשא ולגרום לה לקלל
את היום שבו היא נולדה. כלומר לא היא, היא. לא משנה.
* בערך באמצע המסלול נמצאת פירמידת אבנים שאף אחד לא יודע למה
שימשה פעם את תושבי מדרס. אני יכולה לספר למה היא משמשת היום - היא נמצאת שם כדי
שנתנאל בן השנה וחצי ינסה לטפס עליה אחרי שאחותו לקחה אותו מהסבתא שקוראת להם
מלמטה במבטא לא ברור "תיזהרי, תורידי את נתנייאל משם! נתנייייאל! - רגע
סבתא, אבא עושה סלפי בפסגה, בוא נתנאל! נתנאל תסתכל לאבא!!!"
* לקראת הסוף נכנסים למערה הגדולה ביותר הנקראת "מערת
הקולומבריום" או "מערת התפוצ'יפס". מקום אידיאלי להפסקת אוכל,
למרות שכל מקום בכל זמן בכל טיול הוא אידיאלי להפסקת אוכל כי את כל הזמן רעבה וקמת
ב-6 בבוקר ובא לך בשר ב-11 בבוקר ואיפה יש פה מקדונלד'ס כשר? בית שמש. עיר ללא
הפסקה.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
