טיפוסים

יום הגיוס הגיע! וולקאם, יא חבּיבּי!

להלן מספר הנחיות חשובות עם הצטרפותך למערך הצבאי הפלשתיני:

1. בעת התייחסות מילולית לברברים מעבר לגדר שממטירים עלינו פצצות ממטוסים, אסור בתכלית האיסור לכנותם "ישראל" (שהרי מדינה כזו אינה קיימת).

הקפד להשתמש בביטויים כגון: "הכובש הציוני"; "הקופים והחזירים"; "אל יהוד" וכו'.

כמובן שנהוג לגרגר סמוחטה בפה ולירוק אותה מיד לאחר הגיית הכינוי, וכל המרבה לטנף הרי זה משובח.

2. המילה "אחריות" מבטאת אצלנו גאווה עצומה בעקבות הישג שראוי לתשואות בכל רחבי העולם. לכן, מיד לאחר הופעת דיווח בכלי התקשורת הציוניים אודות נפילת טילים בתל-אבּיבּ, אנחנו ממהרים לקחת אחריות.

הערות כגון: "חשבתי שלקיחת אחריות מבטאת הודאה באשמה ורצון להיות אדם טוב יותר להבא" – לא יתקבלו בברכה ואף עלולות לגרור עונש תליה (על-פי הנחיית פיקוד העורף-ראשים).

3. אם הינך ניחן בכישורי משחק וביכולת מוכחת במציאת כתבים וצלמים זרים – חיל הדרמה שלנו זקוק לשירותיך!

בוא לשוטט בין מוקדי התקיפות של צבא הכובשים, זהה במהירות צוותי שידור של סי.אן.אן, פוקס ניוז וידידינו הנפלאים הבי.בי.סי, ואז העמד פנים שנפל עליך בלוק / אשתך ובתך התינוקת לכודות בבית ההרוס / אינך יכול ללכת / אשתך השניה נאנסה על-ידי פגז ציוני שנחת ברחוב ולא התפוצץ ולכן חיפש ריגושים אחרים... כיד הדימיון הטובה.

מוטב יהיה אם תתבל את ההצגה בזעקות שבר ובקמצוץ דמעות. אם הינך מתקשה לבכות, שהרי אתה גבר-גבר, בצל יימרח מתחת לעינייך בטרם היציאה לשטח.

התפקיד כולל תוספת סיכון של מגש בקלאווה עם מי סוכר. ו – אקשן!

4. אם בשלב מסויים בזמן פעולה הינך חש חשוף, לא מוגן, ויש לך תחושה שכוונת של מטוס קרב עוקבת אחריך – סרוק את הסביבה בחיפוש אחר ילד קטן, אישה, דיפלומט זר, או כל אדם אחר שיוכל לשמש באופן אופטימלי בתוך מגן עבורך. הסתתר מאחוריו עד יעבור זעם והמטוס יסתלק, באחריות (ע"ע).

במקרה שסביבתך ריקה ממגינים אנושיים, רוץ אל המסגד הקרוב, או אל בית-הספר הסמוך (רצוי יסודי), או אל בית-החולים שיפא. כל המקומות הללו יקבלו אותך בזרועות פתוחות ויהוו ערובה לבטחונך האישי (שהרי הצבא הכובש והפחדן אינו מעז להפגיז אתרים מסוג זה); שם גם תוכל להתחמש במידת הצורך.

5. במקרה שחיל התקשורת שלנו יזדקק לשירותיך, תעבור קורס מזורז בשימוש בתוכנת העיצוב הגרפי "פוטושובּ". במסגרת התפקיד תתבקש להפוך תמונות רגילות לתמונות זוועה, ותמונות טבח לתמונות טבח שבוצע בנוכחות של חיילים ציונים.

כמו-כן, לפעמים תקצר השעה ותיאלץ לחסוך מעט במאמצי ההשקעה בעיצוב. במקרה כזה יש לשלוף תמונה ממאגר צילומי הדמים בסוריה, ולהפיצה בתקשורת כמו שהיא בתור צילום דמים בעזה. בינינו, מי ישים לב?

6. כאמור, הארגון שלנו בורך במערך דוברות והסברה מוצלח במיוחד. האמת נמסרת אך ורק לפעילים בארגון, ולכן כדי למנוע אי הבנות, להלן דיווחים נפוצים שעליך לשנן בעל-פה:

כשאנחנו אומרים: "שלחנו טיל על ג'יפ של צה"ל והרגנו ארבעה חיילים." 

האמת היא: "שלחנו טיל על ג'יפ של צה"ל, ואף חייל לא נהרג."

כשאנחנו אומרים: "הפלנו מטוס קרב של צה"ל."

האמת היא: "קלענו אבן על טיסן נייר שהוכן מכרוז של צה"ל."

כשאנחנו אומרים: "צה"ל הפציץ גן ילדים בעזה ורצח שני תינוקות." 

האמת היא: "צה"ל הפציץ מחסן תחמושת בעזה וחיסל שני פעילי חמאס." 

כשאנחנו אומרים: "פגענו עם פאג'ר בעזריאלי." 

האמת היא: "שיגרנו פאג'ר לתל-אביב, והחזירים יירטו אותו, טפו!"

כשאנחנו אומרים: "בתוך זמן קצר תהיה הפתעה." 

האמת היא: "נגמרו לנו התיאורים הציוריים, וגם אין לנו מושג מה עומד לקרות." 

כשאנחנו אומרים: "שיגרנו טיל לכנסת ישראל." 

האמת היא: "שיגרנו טיל לכיוון כפר ערבי בגוש עציון."

כשאנחנו אומרים: "ירינו טילים על סטי"ל." 

האמת היא: "שיחקנו מטקות על החוף, וכדור תועה פגע בעין של סטיל, החבר השבדי שלי." 

כשאנחנו אומרים: "שיגרנו טילים כי חיסלתם את ג'עברי."

                         "שיגרנו טילים כי הפצצתם בעזה."

                         "שיגרנו טילים לתל-אביב כי משם יצאה ההחלטה לחסל את ג'עברי."

                         "שיגרנו טילים לתל-אביב בתגובה לרצח הילדים בעזה." 

האמת היא: "שיגרנו טילים כי בא לנו, וכדי להרוג אזרחים יהודים."

כשאנחנו אומרים: "במקום להונות את כולם, תראו לעולם היכן נפלו הטילים." 

האמת היא: "אנחנו יורים על עיוור. זרקו עצם, בחייאת." 

כשאנחנו אומרים: "ניצחנו." 

האמת היא: "הפסדנו." 

אנחנו המחבלים של חורף שנת אלפיים ושתים-עשרה