שולחן כתיבה

יושבת על המיטה מחפשת חור בקיר,

זה השעות הקטנות של הלילה ואין את מי להעיר,

עייפה אך מלאת מטלות כמה שמעצבן להזכיר,

הרי לא אצא לשוטט לבד בחושך של העיר.

בטני מתהפכת רק מהמחשבה,

ילדים מקיאים בחוץ על המדרכה,

עוד נערה שנאנסת במסיבה בדרום העיר,

זה הפחד והעצב נעים להכיר.

אולי אשב לי לבד מול המחשב,

שם הסכנה רק גוברת, 

מהירות ההקלדה נכפלת,

כמו ילד קטן בגן שלא מכיר שום דרך בידור אחרת,

אשחק לי במשחקים משעממים עד שלפתע יקפוץ מולי דף של פורנו למבוגרים.

אך מה לעשות העולם מסוכן, אם לא בחוץ ולא בבית אז לאן ? 

אולי אשאר עם עיניי בתוך החור בקיר,

כי זוהי ההתדרדרות שכולם מפחדים להזכיר.