שולחן כתיבה

ואלו הן מילותיי,

ואלו הם צליליי, אחד אחר השני,

וזהו שירי המוקדש לך,

שלך כדי שתוכל לומר לכולם,

שנכתב עלייך שיר.

יכולתי לפסל את דמותך במבטי,

לחלום עלייך ולו לשנייה בהקיץ,

לחבק אותך מרחוק כשאתה חסר,

לו רק היית כאן לידי,

שאוכל לשיר לך את השיר שנכתב עלייך.

ואלו הן מילותיי,

ואלו הם צליליי, אחד אחר השני,

וזהו שירי המוקדש לך,

שלך כדי שתוכל לומר לכולם,

שנכתב עלייך שיר.

ידייך רחוקות מידיי עתה,

וחסרה לי לחישה קטנטנה באוזן,

ומחשבותי עלייך רק מתחזקות,

לו רק היית לידי,

שאוכל לשיר לך את השיר שנכתב עלייך.

ואלו הן מילותיי,

ואלו הם צליליי, אחד אחר השני,

וזהו שירי המוקדש לך,

שלך כדי שתוכל לומר לכולם,

שנכתב עלייך שיר.

אל תהסס לחזור,

בעד כל תירוץ תוכל לחזור,

ולו רק בשביל חיבוק אחד אליי.

ואלו הן מילותיי,

ואלו הם צליליי,

אני כותבת עתה עלייך ועליי,

אהבתי לך אין סופית כמעט,

עתה לך לומר לכולם,

שנכתב עלייך שיר.

מתנצלת שלא כתבתי הרבה זמן, לפרקים אני מאבדת את ההשראה ומילותיי נודדות להן...