שולחן כתיבה

ידו מלטפת את עורי ברכות אין קץ,

ריחו המשכר מפיל אותי שדודה לרגליי,

הדפקים שלנו רצים בקצב אחיד,

נשימות מוסדרות, בטן לגב גב לבטן,

קולו לוחש לי באוזניי מילים יפות מאין כאלה,

ונשיקות רכות על פניי.

עתה זמן להתעורר מן החלום האהוב הזה,

להקיץ משינה קלה ומעיניים חולמות,

ולהכיר באמת הכואבת -

כי הוא היה שלי, ועכשיו הוא אינו .