אני וליאל חזרנו. כנראה ככה זה ימשך לנצח ואני לא ממש מתנגד. זה טבעי ולרב טוב. כתבנו דואט בס וגיטרה. זה התחיל כשישבתי במפרסת והיא ישבה על המיטה והתחילה איזה כמה צלילים חוזרים על עצמם עם הבס. את התחלתי לנגן לה מהמרפסת. אחרי זה הגעתי לחדר וישבנו על זה, הקלטנו שלא נשכח. קראו לזה החולצה של מיסטר ג'יימס מקרוני. אין סיפור מאחורי זה. זה פשוט ככה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ג'ינגל-קר