בראשית פתחתי את הפה בכדי לדבר, ואז ברא אלוהים את השטויות

אז באתי להתקלח, כן? ואיזה יומיים לא חפפתי, כן? וזה קיץ, ואני גרה בראשון, שזה איזה 400% לחות, כן? ולמחרת עוד היה לי טיול!

אז הייתי חייבת לחפוף.

אז אני נכנסת למקלחת, נועלת את הדלת, מורידה את החולצה, ואז את המכנסיים, זורקת אותם על הרצפה, מורידה לאט לאט את החזייה, חושפת זוג עסיסי... שנייה, סטיתי.

בקיצור! (שאצל בנות זה אומר חפירה עצבנית)

באמצע המקלחת קלטתי שנגמר לי המרכך. יצאתי, לבשתי משהו שאתמול ניקיתי איתו את החלון, עליתי על האופניים שאף אחד לא משתמש בהן ויצאתי לסניף הסופר פארם הכי קרוב שפתוח באחת וחצי בלילה.

אתם יודעים, בדרך כלל התנועה בסופר פארם בשעות האלה מוגבלת לקניית קונדומים ומשככי כאבים בבית מרחקת, מה שמשאיר לי פתח הזדמנויות נוח ביותר לשלם בקופה הרגילה בכיף בלי לחכות בתור.

אבל! (למה תמיד יש אבל?) לא יודעת, כנראה ששלשום מישהו אמר שעומדים להעלות את המס על כל מוצרי הטיפוח בעולם במאות אחוזים, אז בערך כל מערב ראשון נהרה לאותו סניף כמו חבורת נאצים על יהודי נמלט (אאוץ'... סליחה).

יש רק שתי קופות, והתסריט לגמריייייי מבוים. כאילו אם הוא לא היה, אז... לא יודעת, אלוהים אתאיסט.

בכל תור עומדים איזה 20 איש. אני נעמדת בלית ברירה בקצה אחד מהם ומחכה לקץ כמו פולנייה אמיתית. כשהגיע תורה של זו שלפניי, קשה היה לפספס, לפי כמות הקניות שלה, שהיא התכוננה למבול הקרב שעומד למחוק את האנושות מעל פני כדור הארץ. ככל הנראה, היא לא טובה עם חיזוי מזג האוויר (סטגדוש מאדה פאקה). 

לשם המחשה, היא לא הלכה עם עגלה רגילה כמו של סופר, היא הלכה עם עגלה בגובה מטר, כזו שמביאים איתה מלאי חדש לחנות. היא קנתה בסופר פארם מוצרים בשווי 1470 ש"ח (!!!!!!!!!!!!!!!!!!).

וממש לפני שהיא התחילה בחשבון, שארך משהו בסביבות פרק הסיטקום ממוצע, שאלתי בנימוס עם עיניים גדולות, "אפשר לשלם לפנייך? אני קונה רק שמפו..." ואני עומדת מולה כמו מפגרת, כבר 2 ורבע, עם בקבוק Pantene לשיער רך כמשי. ומה היא עונה, הפרה? "לא, כבר כואב לי לעמוד..."

"ברור שכואב לך לעמוד, בהמה טיבטית! התחת שלך יותר רחב מהכתפיים שלי!" חשבתי לעצמי.

בקול.

טוב, בלחישה.

טוב, אני לא מבינה למה היא כעסה. אולי היא קלטה ששיקרתי. אחרי הכל, זה לא היה שמפו, זה היה מרכך.

רגע של הארה:

עד עכשיו, בחיים לא קלטתי עד כמה אני פולניה. נשבעת שהרגע פלטתי אנחה ממש ארוכה, ואני גם יושבת בחושך.

אה, ו.... פושפושון, כולם משתינים במקלחת. ומחטטים באף.

ולפני כמה זמן, כשיצאנו ל"בילוי משפחתי" ביס פלאנט החדש (קולנוע? כפר אולימפי עם מסעדות ואולמות, זה מה שזה. פאקינג טיילת חוף הגולשים על סטרואידים), האבא הזקן והפדחן של עשה את התרגיל הקבוע: התרחק כמה מטרים לאיזו נקודה בקוטר 3 וחצי מטר שהייתה ריקה מאנשים, שילב ידיים באלגנטיות מאחורי הגב, התבונן מסביב כמו תייר, ותקע פלוץ אימתני שיצר גלים באגם הסמוך.

ניצחתי, פושפושון.