חזרתי מדמדומים 4 ובלבי גמלה ההחלטה להפוך את הבלוג הזה למשהו קצת יותר צבעוני ממספר הקלוריות שאכלתי וכמה אני מתענה בהיותי אדם מורכב. ברבאק. אז לא רציתי שזה יהיה שטחי ומתבגר, אבל הגעתי למסקנה שיש לי עוד שנה וקצת להיות שטחית ומתבגרת ואז הסיפור נגמר מבחינתי, אז כדאי שאקפוץ על זה עכשיו.

אז הנה הנעליים שאני רוצה צריכה. הן עולות 180 ויש אותן בH&M.

כרגע האוסף שלי מונה בגזרת הנעליים הנמוכות אולסטאר אדום נמוך, חיקוי בינוני של אולסטאר צהוב, סניקרס שחור, סגול, ועוד נעל יפהפיה מתחנה מרכזית ת"א בצבע ירוק עם שרוכים שהולכים הצידה. משהו מדליק.

בגזרת הנעליים לחורף יש את הטבע הנושן (המלוכלך מארטליין שחור וסיגריות), מגפיים מתוקות להפליא שרכשתי שנה שעברה והסוליה התקלפה להן בינתיים, מגפיים שחורות גבוהות עם אבזמים ונעלי-ספורט עצומות בגודלן ומטונפות למוות משל הייתי ראפרית. אכן כן.

אז כמובן שאני צריכה נעליים לחורף כי אין לי שום דבר. ואם לא יהיו לי כנראה שאיאלץ ללכת יחפה בשלוליות המרובות בארץ הקפואה הזו.

~~

בשישי הייתי בשוק הכרמל עם חברה. קניתי צעיף רנדומלי בצבע תורקיז (איך כותבים את המילה הארורה?), שני גרביונים מקסימים במבצע, תיק יפהפה בצבע חום ממשהו שדומה לעור והיה הדבר הקרוב לשלמות בנוגע למסעותי סביב כדור הארץ לחיפוש תיק נשי כלשהו (האחרון נקנה בהולנד, מתלאים צבעוניים בחנות של אנשים בעלי אוטיזם והוא יפהפה אבל גורם לי להיראות בת 5).

אבל השיא! שיא השיאים! הדבר המופלא והנהדר ביותר בכל זה - וגם היקר ביותר -

היה מעיל העור החדש שלי.

מצאתי אחד כזה במשביר אבל הוא עלה 399 אז ויתרתי, אך המשכתי להזות אותו בחלומי. עד אתמול.

אני אצלם ואעלה מתישהו.

~~

עד כאן מסעותיי! בערך נגמר לי הכסף ואני שוקלת עבודה בזנות כי שופינג זה מטומטם וממכר, ועוד לא התחלתי לספר על אובססיית הלקים שלי. אני אצלם פעם ואספר (לכל איש יש שם ולכל שם סיפור אישי).

בברכת מנועים קדימה,

ובתקווה שאמצא זמן לעידכון חדש בין הלמידה למבחן העצום בהיסטוריה ללמידה למבחן העצום בהיסטוריה.