"כאילו שאפשר בכלל לדעת להרפות, לאהוב פחות..."

אני ונועה נפרדנו. קרה איזה משהו שאין עליו סליחה ולא מחילה.

ולמרות כל הכעס,והעצב,והתסכול והכל, אני עדיין אוהב אותה, לא מצליח להבין את זה ולקבל את זה שאני לא יהיה איתה יותר, לא אוכל להרגיש אותך, לחבק אותך,לגעת בך. לימדת אותי כל מה שאני יודע,לימדת אותי מה זו אהבה אבל בסוף, בגלל הדבר הכי קטן בעולם,תקעת לי את הסכין הכי חדה והכי כואבת עמוק, וחזק.

יש לי כל-כך הרבה מה להגיד לה, אבל עכשיו אני רוצה לעזוב את עד כמה אני שונאת אותך וכועס עליך, ואני פשוט רוצה להגיד לה,תודה, על הכמה חודשים היותר יפים שהיו לי בחיים.

לסיום,אני ארצה לאחל לך שיהיה לך הרבה הצלחה בחיים, שתאהבי, שתהיי נאמנה לסובבים אותך ולעצמך בעיקר, ושיהיה לך רק טוב בחיים.

למרות כל הכעס והעצבים,אני אוהב אותך.