Skinny Love

חולה מאתמול בערב.. פשוט סמרטוט שזה נורא.. בגלל זה לא עדכנתי אתמול..

אבל לא בגלל זה אני כותבת את הפוסט.. אני רוצה לפרוק.. ממש ממש רוצה לפרוק..

אני בדירה של אחי הגדול עכשיו.. למה?

הייתה לנו היום ארוחת צהריים משפחתית אצל בנדוד שלי

לא רציתי ללכת.. באמת שלא.. וידעתי למה אני לא רוצה..

לא מספיק שאני חולה ואין לי תיאבון ומפטמים אותי בבית אני גם צריכה ללכת לאכול אצלו?

אז אבא הכריח אותי ונסענו.. נסענו כל המשפחה..

והתחילה הארוחה.. אבל הייתה לי בחילה ולא אכלתי כלום אז הצלחת שלי נשארה ריקה..

בנדוד שלי שם לב.. איך לא? הוא הרי תמיד תקוע לי בתחת..

הוא: "מה קרה? למה את לא אוכלת? שוב התחלת עם השטויות שלך?"

אני: "איזה שטויות?"

הוא: "  'ההפרעות אכילה' שלך.. היית רזה.. עכשיו תראי איך השמנת.." - הוא פגע בנקודה כואבת.. והוא אמר את זה בזלזול..

אני: "אולי במקום להתרכז בי תתרכז בעובדה שהבת שלך עוד לא בת 5 ומפתחת הפרעות אכילה? שהיא לא תעשה בטעות את ה'שטויות שלי' "

הוא: " תדאגי לעצמך.. לא לבת שלי.. הבת שלי לא כמוך.. היא יותר חכמה מזה.. לנו זה לא יקרה"

* כבר ציינתי שאני שונאת את רוב המשפחה המורחבת שלי? *

הייתי כ"כ עצבנית שפשוט ברחתי משם.. מי הוא בכלל שיזלזל בי? במה שעבר ועדיין עובר עליי? הוא? האידיוט שלא יודע לכבד אף אחד? לא בני-אדם, לא בעלי-חיים, פשוט אף אחד!

והרי ידעתי מראש מה הוא יגיד אם אני אפתח איתו את הנושא הזה.. היה לי ברור.. נראה אותו מתמודד כשהבת שלו תתבגר קצת וההפרעות שלה יהיו נראות לעין.. הרי אח"כ הוא יפנה אליי לבקש עזרה.. כי אני הרי יודעת איך זה.. אני עברתי את זה.. - כאילו שאני לא מכירה אותו!

והוא כזה אפס! הבנאדם הכי דפוק שאני מכירה! ממש ממש אפס! אני באמת שונאת אותו.. בחיים שלי לא הרגשתי כזאת שנאה כלפיי מישהו.. והוא בן משפחה שלי..

והעיקר שהוא צוחק על האחים הגדולים שלי.. שהם למדו ולומדים באוניברסיטה ושהם עשו ועושים צבא.. - למה כולם כמוך? כולם מצהירים שהם חולי נפש סתם? כדי להתחמק? כדי ללכת ללמוד ברימון? והרי זה לא שרימון לא יחכה לך שתסיים את הצבא..

יש לו מזל שהוא יודע קצת לנגן בגיטרה אחרת הוא באמת היה כלום! כי הוא באמת אפס... אפס בעל דעות נחרצות על כולם! על דתיים, על בעלי חיים, על אנשים משכילים, על הצבא, על כולם!

כמה עוד רמזים אבא שלי צריך כדי להבין שאני לא סובלת את האחיין שלו? שאני לא רוצה לראות אותו בחיים שלי? שאני לא רוצה שום קשר אליו?

אז ברחתי משם כמו ילדה קטנה ובכיתי.. פשוט בכיתי כ"כ! ואז אחי התקשר.. הוא שאל איפה אני, אמרתי לו שלא משנה מה אני לא חוזרת לשם ושלא ינסה אפילו לשכנע אותי.. הוא אמר שבסדר.. שהוא בא לקחת אותי ורק שאני אגיד לו איפה אני.. אמרתי לו איפה אני והוא בא.. הוא שאל אותי לאן אני רוצה ללכת.. אמרתי לו שלא משנה לי אבל אני לא חוזרת הבייתה אני לא צריכה את הפרצופים של אבא עכשיו.. הוא לקח אותי לאכול ואז שאל אם אני רוצה לישון היום אצלו.. ואני יודעת שדי דפקתי לו את התוכניות כי אני יודעת שהוא התכוון לחזור הבייתה היום.. שהוא לא רצה להישאר בדירה שלו ואני מצטערת.. לא התכוונתי שזה ייצא ככה.. באמת שלא! אבל אני אוהבת את אח שלי! אני אוהבת את כל האחים שלי! הם היחידים שתמיד תמיד היו שם בשבילי לא משנה מה.. 

זאת הסיבה שאני בדירה של אחי..

ואחי הגדול הוא שוקוהוליק לא מהעולם הזה.. הוא חולה על שוקולד ובאופן כללי הוא ניזון אך ורק משטויות.. אז אין אצלו שומדבר בריא בבית.. ושבת עכשיו אז גם אין לאן לצאת לקנות.. ואני לא רוצה לצום.. עד שנפטרתי מההרגל הזה? והוא גם לא ייתן לי בחיים.. הוא יכריח אותי לאכול כי אני חולה.. אוחח למה הוא חייב להיות כזה? למה הוא חייב לדעת כל דבר? על כל נזק שכל אחד ואחד מהדברים שאני עושה גורם? למה כולם כ"כ חכמים ורק אני כזאת טיפשה? איך זה שאני הפגומה היחידה בין כל האחים?

לא חשוב.. באופן כללי אני תקועה עכשיו על תזונת ג'אנק עד מחר בערב..

מחר בערב אני עולה על רכבת וחוזרת חזרה הבייתה.. אז אני אתחיל מחדש את הדיאטה ביום ראשון.. אוףף עד שהתחלתי כבר.. אבל אין לי מה לעשות.. אני לא חוזרת הבייתה עכשיו!

כנראה שמחר לא יהיה פוסט.. כי אני פה עד מחר בערב ולא ייצא לי לעדכן..

ואוף אני לא מאמינה שנתתי לאפס הזה להשפיע עליי! יצאתי מפגרת... והוא גרם לי ליפול שוב, לחזור לנקודת ההתחלה, להתחיל מאפס.. ואני שוב חלשה כמו פעם.. אין שום התקדמות! והכל בגלל אידיוט אחד! אנשים פשוט לא מבינים כמה השפעה יש למילים שלהם..

אהובות,

אל תתנו לשטויות של אנשים להשפיע עליכן..

תהיו חזקות תמידתמידתמיד!

אני כ"כ אתגעגע..

התרגלתי כבר לכתוב כאן כל יום!

אני מתחילה ממש לאהוב את העניין הזה של הבלוג..

הוא הפריקה הכי טובה שיש!

ויש כאן אנשים מדהימים! באמת!

אוהבת ♥