The walls are inside your head
בלוג על החיים, על המוות והדרכים שבינהם. ובנימה פחות דרמטית, בלוג על חיי (כי נרקיסיזם זו לא מילה גסה), יכלול טקסטים ספרותיים שלי ושל אחרים, ביקורות סרטים\ספרים ובערך כל דבר אחר (חוץ ממתכוני בישול. זה לא בלוג מהסוג הזה). |
| 1/2013
חופש
"חופש..." המינוטאור אומר וקולו שואג.
הוא בחוץ, באוויר הפתוח, מולו דשא ירוק ועצים ובאופק... - ים.
מאחוריו עומדת הדלת המוצקה של המבוך. סוף סוף רק דלת, לא עוד כלא.
הוא רץ בשדה בזרועות פשוטות לצדדים, שואף אוויר צח ובשום במלוא ריאותיו האדירות, אור השמש נופל בחום על פניו החיוורים מדי, סוף סוף מתחיל לשזוף אותו מעט, טיפין טיפין.
המינוטאור רץ לקצה הצוק ומשקיף ממנו אל המפרץ ובו הנמל ממנו מפליגות ספינות לכל העולם. אין גבולות, אין מגבלות, אין קירות.
כל העולם לפניו - פתוח, חופשי, מושג.
הוא שואג בשמחה שאגה שמרעידה את האדמה ומרגיש עצמו סוף סוף חי. הוא בחוץ, חופשי, ללא כבלים או צללים. הנמל לפניו ומאחוריו כעת רק דלת עץ שבירה וחסרת ערך. הוא יכול להמשיך קדימה כעת מבלי להביט לאחור או להיצמד לקירות כלאו.
הוא חופשי כעת.
המחשבה מפחידה אותו ועם זאת מרגשת, שולחת זרם חשמלי בעורקי דמו.
הוא מחייך. הגיעה העת לחיות.
*הקטע הקצר הזה נכתב ב 2009 בבית חברים שארגנו מעין ערב של כתיבה יוצרת, חופשית. אחד מהם נתן את הנושא של חיים מושלמים, החיים שהיית רוצה שיהיו לך. זו התוצאה של כך. אני זוכרת שהקטע הזה היה הדבר האחרון שמישהו מהם ציפה לו ממני, וזכיתי לביקורות טובות עליו מהם, למרות ואולי בגלל ההפתעה. איש מהם לא חשב שתחת הכותרת "חיים מושלמים" מסתתר מינוטאור היוצא לחופשי.
הקטע והחופש בו נראו לי הולמים בפרוס 2013.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: