The walls are inside your head

הוא הלך ברחובות העיר השוקקים, אנשים חייכו לעברו ובירכו אותו לשלום בעליזות, ילדים רדפו זה אחר זה והסוחרים הציגו לראווה את מרכולתם בכיכר העיר. הוא הלך בצעדים רחבים וגאים, גוו זקוף ומדי פעם עצם את עיניו כדי להתמסר לחמימות השמש על עורו השזוף. הוא הלך בדרך העקיפה הבייתה, ממנה יכל להשקיף אל עבר הים והספינות בנמל.

בדרכו הבייתה הוא קנה לחם, גבינה, זיתים ויין אדום לו ולבני ביתו. כאשר נכנס הבייתה לבסוף השמיים נצבעו בורוד. הוא הניח את את המצרכים על השולחן ואביו קידם אותו במאור פנים, חיבק אותו ונישק על מצחו. אמו הייתה אצל השכנים בעוד אחותו זהובת המחלפות, כך ראה מהחלון, פלירטטה עם אחד ממחזריה בחצר. הוא יצא אליהם ואיים בזעף מעושה: "אם תפגע בה אשבור לך את הברכיים", והמחזר שחור השיער אשר היה חברו מילדות, התרחק קמעה בפחד מזויף, צחק צחוק מתגלגל וחזר לסורו. אחותו חייכה לעברו במהירות ואז גירשה אותו הבייתה כדי שלא יפריע לאהבהביה.

כאשר ירד הערב הוא מזג את היין האפל וטעמו היה מימי וחמוץ כפי שאהב. הוא הלך לישון במיטתו וחיוך על פניו.