מרוב שאני לא יודעת איך להתמודד עם מצבים אני מוצאת את עצמי בחיפוש אחרי החיים הטובים שהיו לי לפני חודשיים ולא ידעתי להעריך , אז חזרתי הביתה אבל כלום לא אותו דבר, המדים האלה לקחו לי את חברים שלי , הוציאו אותם מהחיים שלי , ואולי זו הזוגיות .
בתוך זמן כ"כ קצר למדתי על עצמי כ"כ הרבה, לא ידעתי שאפשר להספיק כלכך הרבה דברים ב14 שעות הכל עמוס .. אז חזרתי הביתה כדי לנוח , ואני לא יודעת עד כמה זה יחזור לפעם , ואני די בטוחה שלא .. אבל אני צריכה לחזור לחיות וללבוש בגדים שאני אוהבת ולחייך ולישון במיטה ולראות את אמא כמה שיותר כדי לשאוב ממנה את הכוח , יכולה להיות שזה ימאס לי במהרה כי אני בגיל שבו פורסים כנפיים וצריך לעזוב ולחיות , אבל אני עוד לא מוכנה .
באוטובוס אתמול פגשתי אשה שמזכירה לי אותך , ואולי היא לא עשתה שומדבר שיכול להזכיר לי אותך , אבל משהו במבט אולי צבט לי בלב , אז התחלתי לבכות כמו ילדה שמתגעגעת לדבר הכי קדוש , ולעלות לקבר שלך כבר לא נהיה אותו דבר כי את בליבי , ואני כבר כמעט לא מצליחה לבכות .
מה קורה לי ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
