אל תבקש במילותי,לשבור את שתיקתך.

"את שוב עוברת ימים לא קלים 
איך את שומרת ומה עם החיוכים 
מה את חושבת זה קשה במילים 
יש כאן הכל אבל אין אותך. . . "

סבתא , חזרנו .. הלוואי והיית יכולה לראות איך חייכתי , ואיך בבטן אני מקווה שעשיתי את המעשה הנכון, 

ואיך יצאתי אתמול מהבגרות , ואיך מנעתי תאונה , ואת כל הדברים האלה אני רוצה לספר לך , שתיגעי בי , תרגיעי אותי ,

תגידי לי מה אסור , ומתי מותר, ואם את רואה את מה שיבוא עלי , אז אם אני בדרך הנכונה , תכווני אותי. 

נמאס לי להדליק נר זיכרון , ונמאס לי להשתטח על המצבה שלך ולהרגיש אותו דבר, אותו כדור בבטן שכולם מתארים ואני פתאום מבינה על הזעקה הזאת שכולם רוצים לצעוק , פתאום יש לי תחושות שעדיין לא קראו להן בשם .. 

יש כ"כ הרבה מה להוציא מהבטן , אבל כלום לא נכתב .