Neptune And The Sea

הפסקתי עם הכדורים לפני כמה ימים, זרם המחשבות שנפסק פתאום ממשיך. כאילו המוח היה על פריז ופתאום המשיך.

אני עוד צריך לחשוב על זה, אבל אני מאמין שהבנתי שחייתי בפחד במשך כמה שנים האחרונות.

ויתרתי על דברים מהנים רבים מהפחד שאסבול, על הפחד שלי להתאהב ולהיפגע פיציתי בכמויות אדירות של סקס חסר משמעות עם בנות שבקושי יכולתי לסבול, השלמתי עם המצב שאני ישן 8 שעות בשבוע ולא יכול לתפקד בגלל שפחדתי להתאכזב ולקבל עוד תשובה שלילית בנוגע לפתרון הבעיה.

נלחמתי על אנשים שללא שום ספק כבר מזמן הייתי צריך לזרוק בגלל הפחד לאבד, זרקתי אנשים שאולי הייתי צריך לשמור בגלל הפחד להתמודד.

לא רציתי לחיות, אבל פחדתי להתאבד. מצד שני לא עשיתי כלום כדי לשנות את הדברים.

ואולי באיזשהו מקום אנשים איכזבו אותי, והוכיחו לי שבסופו של דבר עדיף לי כמו שאני.

אז עכשיו הבנתי, פחדתי. ובחלק מהמקרים הפחדים היו מוצדקים. בחלק מהמקומות אני לא חושב שדרוש שינוי;

אבל בחלק האחר כן, צריך שינוי. ועכשיו כשאני יודע את זה - כל מה שנשאר זה לגלות איך אני עושה את זה.