אני מקבלת את מי שהוא,
אבל רוצה שהוא יהיה יותר.
היא חושבת שהיא לא עושה מספיק,
אבל היא עושה יותר מדי.
אני רוצה שהיא תראה לי שהיא אוהבת אותי,
אבל לא רוצה שהיא תלך נגד האופי שלה.
אני רוצה שהוא יהיה שלי,
אבל לעולם לא אתן לו לעזוב אותה.
אני רוצה שיגעו בי,
אבל שורפת את כולם.
אני צריכה חופש,
אבל הולכת לאיבוד ללא מסגרת.
אני רוצה לדעת מה הולך לקרות,
אבל לא רוצה להילחם נגד מה שהעולם מגיש לי.
אני רוצה להיות לבד,
אבל לא יכולה ללא חברה.
אני רוצה לשמור לעצמי,
אבל רוצה לצעוק לכולם מה אני מרגישה.
אני יודעת שלהם לא אכפת ושלי לא אכפת,
אבל רוצה שיהיה.
אני עושה צעדים שמקדמים אותי,
אבל מרגישה שאני הולכת אחורה.
אני מיישמת את השיעורים שאני מלמדת,
אבל לא לומדת כלום.
אני לא רוצה שאנשים קרובים יעזבו אותי,
אבל כשהם עוזבים, אני בכלל לא מתגעגעת.
אני כל כך רוצה לדבר על עצמי,
אבל אין לי מה להגיד.
אני בוכה שלא היה לי סקס כבר חודש,
אבל אין לי כח להכיל אף אחד.
אני רוצה להפוך את העולם לטוב יותר,
אבל שכחתי מה זה משנה בכלל.
אני שופטת כל סוג קשר שאני רואה,
אבל לא מוצאת את האידיאל בשבילי.
אני לא רוצה לחפש זוגיות,
אבל קשה לי להירדם לבד.
אני רוצה להיות עצמאית,
אבל כואב לי בכל פעם שאני נזכרת שאין אף אחד מאחורי.
אני רוצה שהוא יהיה אבא טוב בשבילה,
אבל מפחדת שהוא יהיה פחות רע מהאבא שהוא היה בשבילי.
אני רוצה להתרחק,
אבל מפחדת לשכוח מאיפה באתי.
יש לי רשימה של כל הרצונות והשאיפות שלי,
אבל היא ריקה.
אני מכירה את עצמי כל כך טוב,
אבל לא יודעת מי אהיה מחר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הרגליים שלא נגמרות