ציורי רוחה

חמודה? לא סימטרית במיוחד...

מחכה לשמוע את דעתכם!

הכלבלב הכי חמוד בעולם!!! תראו איזה חמוד הוא יצא!

מאוד מחכה לגובות,

הוא לא יצא הכי טוב, אבל עדיין חמוד. מחכה לתגובות!

חזרתי! מצטערת שלא העליתי כל-כך הרבה זמן... פשוט יש לי מלא ציורים במחברות מבית-הספר, אבל אני כל פעם שוכחת להביא אותן הביתה. הציור הזה ממחברת אלגברה, לפני חודש בערך. החתלתול הזה התחיל מעיניים כחולות בלבד, והתפתח לחתלתול...

מה אתם אומרים? מחכה לתגובות!

התחלתי לכתוב קטע לנושא החם של הוריקן סנדי, אבל הפסקתי באמצע כי קראו לי לאכול ארוחת צהריים. שמרתי את הקטע כטיוטה ואמרתי לעצמי שאני אמשיך אחרי האוכל. לפני עשר דקות נזכרתי שרציתי להמשיך, אז פתחתי את דך העריכה של הבלוג והמשכתי לכתוב. אבל, כשרציתי לסמן את זה ב"הקטע קשור לנושא החם" ראיתי שהנושא החם השתנה. כל-כך מהר?! לא הספקתי כלום, ודווקא היה לי מה לכתוב!

אז כדי לפצות את עצמי על שלוקח לי כל-כך הרבה זמן לאכול ארוחת צהריים, אני עושה קטע לנושא החם הנוכחי. רק שלא תיעלם לי עכשיו.

הספר האחרון שקראתי...

לפני ארבעה ימים נסעתי עם אמא שלי לכרמיאל וקנינו שלושה ספרים חדשים. "39 רמזים 10", אני בטוחה שכולם מכירים. מי שרוצה לדעת - זה הספר האחרון בסדרה! אלוהים אדירים! הייתי בטוחה שיהיו בה 39 ספרים, ובסוף יש רק עשר!

הספר השני היה "תיכון לילה", שנראה לי שהוא די ישן. לפני חודש וחצי ראיתי אותו על המדף אצל חברה שלי וביקשתי שתשאיל לי אותו. היא אמרה שתתן לי אתו ברגע שתגמור לקרוא אותו. רק שרוב החברות שלי קוראות ספרים יותר לאט ממני, אל תיעלבי מ' אם את קוראת את זה, ולא רציתי לחכות כל-כך הרבה זמן, מה גם שאני לא באה אליה הרבה. אז קניתי אותו.

הספר השלישי הוא "עיניים שחורות", ספר בכורה של הסופר, לא כל-כך מוכר, לא כל-כך מושך לפי הכריכה, לקחתי אותו רק כדי להשלים את המבצע של 40 אחוז הנחה על ספר שלישי. אותו התחלתי לקרוא היום, אחרי שאתמול סיימתי את "תיכון לילה".

אז אני רוצה לספר על תיכון לילה.

מכירים את הפתגם הזה "ספר טוב הוא ספר שכשאתה מסיים אותו אתה מרגיש כאילו איבדת חבר יקר?"

גם אם אתם מכירים גם אם לא, ככה הרגשתי. עד עכשיו אני עדיין כולי בתוך העלילה של הספר הזה. הוא מדבר על נערה, אלי, שההורים שלה שולחים אותה לפנימייה בגלל שהיא נעצרה על ידי המשטרה בפעם השלישית.

אבל מתברר שהיא מאוד אוהבת את הפנימייה, ויש לה שם חברים. אבל אז אחת התלמידות נרצחת, וכולם יודעים שיש רוצח בבית הספר. ואז יש בחור אחד, נתניאל, שהוא מישהו מבוגר ושכנראה היה פעם חבר של המנהלת, איזבל, ומאז שה הסתכסכו הוא רוצה לתפוס את מקומה כמנהל הפנימייה.

ואז מתברר שאחד מהחברים של אלי הוא זה שרצח את התלמידה, בגלל שהיא ידעה יותר מדי או משהו והוא היה חבר של נתניאל הרשע.

בכל מקרה, העלילה מאוד מסובכת ומפותלת, ובמקרים מסוימים זה ממש הופך לספר אימה.

למרות שיש לי הרגשה שהספר הזה נכתב כדי לככב כסרט, בגלל שאין שם דברים מסובכים מדי שאי אפשר לעשות בסרט (דוגמא: פרסי ג'קסון. בגלל זה הסרט שלו יצא כל-כך לא קשור לספר). ויש מקרים שאלי שומעת רעשים מחשידים מחוץ חלון שלה בלילה, אבל כשהיא רצה לבדוק מה זה היא לא רואה כלום. זה, ללא ספק, בנוי לסרט אימה.

מה גם שזה נראה כאילו הסופרת - סי ג'יי דוהרטי - העתיקה קצת מספרים אחרים. קודם כל, הארי פוטר. יכול להיות שאני אומרת את זה רק בגלל שאני די אובססיבית בנוגע להארי פוטר, אבל כל הקטע עם פנימייה וסכנה ומרגל בתוך הפנימייה, ונשפים והכל... זה לא קצת הארי פוטר? מה גם שמתואר שם "האולם הגדול" שזה כמו בהארי פוטר, והמעונות של הבנים ושל הבנות. אצל הבנות - כשיוצאים מהחדר, יוצאים למסדרון. וככה זה בסרטים של הארי פוטר. וכל הפנימייה הזאת, אקדמיית קימריה, היא בנויה ביושן כזה ולא משתמשים שם בטלפונים ובמחשבים והכל. וזה גם כמו בהארי פוטר.

ועוד ספר שנראה לי שהעתיקו את זה ממנו, "בית הלילה". מי מכיר? מי לא, חבל אתה צריך לקרוא את זה. זה עוד באופנת הערפדים שעברה... אבל גם שם יש פנימייה מסתורית כזאת, שגם שם מתגלים מקרי רצח, ואפילו השם דומה. בית הלילה - תיכון לילה. רק תגידו שלא.

אז לסיכום:

"תיכון לילה" זה באמת ספר מדהים, למרות שהרעיון קצת מועתק ולא מקורי, אבל ממש כיף לקרוא אותו. אבל, אם יש כאן מישהו שלא קרא את בית הלילה ואת הארי פוטר, הוא מוזמן לקרוא את תיכון לילה ולהכיר את הספר בזכות עצמו, בלי שיידמה לו כאילו העלילה הועתקה מספרים אחרים.