הנה בא לו הפוסט של יום-לפני-יום-הולדת. כן, מחר יש לי יומולדת! מחר אני בת 14! החל ממחר התיאור של הבלוג הזה לא יהיה ׳ציורים של ילדה בת 13׳, אלא ׳ציורים של ילדה בת 14׳.
כבר הובטחו לי לפחות חמש עוגות מהחברות מחר בבית הספר, ואני בטוחה שגם מי שלא אמר לי שיביא יביא.
ולפני חמש דקות עמדתי מול הטרגדיה של נערה כמעט-בת-14: אין לי מה ללבוש למחר! אין לי מה ללבוש ליום ההולדת שלי! הרי אני לא רוצה לבוא לבית הספר כמו כל יום, חולצת ביהס וג׳ינס כלשהו. אני רוצה משהו ייחודי...
ואמא שלי עדיין עובדת אז היא לא יכולה לעזור לי לבחור בגדים....
בקיצור, אני אהיה מכוערת ביום ההולדת שלי.
מה שמעצבן זה שבשנתיים האחרונות איבדתי כל רגש - אני בכלל לא מתרגשת כמו פעם כשמתקרב יום ההולדת שלי. פעם ההגדרה של יום הולדת היתה אמא, אבא ושתי אחיות עם בלונים במיטה ושירים של ״היום יום הולדת...״
עכשיו אני קמה לביהס לפני כולם, רק עם סבתא שלי, וזה בכלל לא כמו קודם. אמא אמרה שזה בגלל שהתבגרתי, אבל אם זה אומר שכל שנה אני אתרגש פחות מימי ההולדת שלי, אני רוצה להישאר ילדה.
כי מה הטעם ביום הולדת אם אתה לא מרגיש כלום? חוץ מהמתנות, כמובן.
טוב, תאחלו לי מזל-טוב, אני אשתדל להעלות ציורים בקרוב!
רוחה 🎈
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רוחה