ציורי רוחה

גם את זה עשיתי בבית-הספר, כמו את רוב הציורים שלי, וזה התחיל מקווים בסיסיים של פרצוף בעט בורדו. ואז סיימתי וזה יצא יפה, אז הוספתי צלליות וקווים בצבע טורקיז-בהיר, ואחר-כך בצהוב. יכול להיות שאת הצהוב לא רואים, כי הוא בהיר וכי האיכות של התמונה גרועה כי צילמתי בטלפון, אבל בכללי אני אוהבת את זה שהיא יכולה בהחלט להיות מישהי אמיתית... זאת אומרת, שזה לא נראה מצויר.

לדעתי היא משהו בין אמה סטון לאמנדה סייפריד, אבל תקבעו בעצמכם...

מקווה שאהבתם ומצפה לתגובות,

כאן ציירתי את ארבעת הגיבורים הראשיים של הסיפור שהיה פעם בבלוג השני שלי - לחיות את האגדה. בינתיים הסיפור מוקפא, אבל מי שרוצה יכול ומוזמן לקרוא את הפרקים הקיימים שלו. 

הציור הזה הוא ציור של אחת הגיבורות, קרוליין, והיא הבת-ים בפינה הימנית העליונה בציור הקודם:

מקווה שאהבתם, ומקווה שזה יגרום לכם לקרוא את הסיפורים שלי,

אני מתה על הציור הזה, למרות שלקח לי שלוש דקות לצייר אותו...

מקווה שגם אתם,

את זה ציירתי בזמן הבית-ספר. מקווה שאהבתם!

את הציור הזה תכננתי להוסיף לנושא החם ביום השואה, אבל באותו יום המחשב שלי החליט להיתקע, ואחר-כך הסורק לא עבד, עד שלבסוף החלטתי שנמאס לי והעליתי את זה בעזרת הטלפון, בגלל זה האיכות כזאת גרועה.

מקווה לתגובות,

אז החלטתי לעשות עוד קטע לנושא החם, בנושא 1 באפריל!

אני ישנה עכשיו אצל סבתא וסבא שלי, ההורים של אבא, וכ שהתעוררתי בבוקר סבתא ניגשה אליי ואמרה שהיא התעצבנה עליי והיא רוצה שאני אחזור הביתה. אני כמובן מיד קלטתי שמדובר במתיחה ואמרתי לה בחיוך ״אחד באפריל?״ והיא צחקה וענתה בחיוב, וציינה שהיא לעולם לא תרצה שאני אלך הביתה.

ואז התחלנו לדבר על מתיחה להורים שלי. החלטנו למתוח את אמא שלי, שהיא אדריכלית מאוד מצליחה בארץ. 

אז ככה, אבא שלי מתכנן לנסוע עוד שבועיים לחו״ל, לבד. 

ואז אני, סבתא שלי וסבא שלי החלטנו לשלוח לאמא שלי מייל שאומר שהיא זכתה בטיסה חינם לניו-יורק בתאריכים שבהם אבא שלי טס. פתחנו חשבון אימייל חדש במיוחד בשביל זה, וקראנו לו ״בנייה ואדריכלות בע״מ.״ באימייל לאמא שלי כתבנו שלאור הצלחתה כאדריכלית עצמאית בארץ ישראל השם שלה יצא בהגרלה והיא זכתה בטיסה חינם לניו-יורק.

כתבנו לה שאם היא רוצה פרטים שתענה לנו בכתובת אימייל הזאת.

ואנחנו מחכים כבר יותר משעתיים.

סבתא שלי אומרת שאמא שלי תתעצבן בגלל שה׳טיסה׳ שלה יוצאת בדיוק בתאריך של הטיסה של אבא שלי, ועוד למדינות שונות, והיא לא רוצה להשאיר אותי ואת האחיות שלי לבד.

לאחר זמן מה חשבנו שאולי היא הבינה שמדובר במתיחה של אחד באפריל, אבל סבא שלי מיהר לציין שהיא לא יודעת שזה ממני. 

יכול להיות שעכשיו היא עסוקה בלהתקשר לכל החברים שלה ולשאול מי ארגן לה את המתיחה.

אז סליחה שאני לא מעלה ציורים, אני מבטיחה שעוד כמה ימים אני אעשה את זה, אבל בינתיים יש לי ערמות של שיעורי בית וגם מתיחה בפעולה, ככה שאני חייבת ללכת...

רוחה:)