פרק 3
למה הוא עשה את זה? שאלתי את עצמי שוב ושוב בלי הפסקה. לא
יודעת מה לעשות אז פשוט.. שתקתי. שנינו הלכנו בדממה מוחלטת.. הסתכלתי על היד שלו
שעוטפת את שלי והלב שלי דפק כמו שהוא לא דפק אף פעם. הרמתי את הראש שלי והסתכלתי
על בן. הוא שוב פעם היה שקוע המחשבות שלו כשפניו פונות קדימה.
"את בסדר?" שאל אותי בן ועזב את היד שלי. "אהמ.. כן" אמרתי
וחייכתי חיוך מאולץ.. סוג של.
ראיתי שעמד מולינו רכב גדול שחור. בן התקדם אליו ופתח את הדלת מסמן לי להכנס
ופתאום הרגשתי מישהו דוחף אותי, בקטנה כזה לא משהו רציני, וצורח "אני ליד
החלון!!!" לילי.. חשבתי לעצמי ונאנחתי עם חיוך. "את יכולה להיות
כזאת מפגרת לפעמים" אמרתי צוחקת. "אופ לא הוגן!!" הגיע דני בריצה
מאחוריה עם פרצוף מובס. "מה לעזאזל......?" התחלנו לצחוק למראה של לילי
ודני רבים כמו ילדים בני 5. תאמת זה היה משעשע... אפילו מאוד."למה אנחנו
מחכים?" אמרה מישל אחרי שהם סוף סוף הגיעו. כולנו התיישבנו בתוך הרכב והתחלנו
את הנסיעה שלנו לעבר המלון שבוא הלהקה הייתה.
אחרי 15 דקות ונסיעה מטורפת שלשניה אף אחד מאיתנו לא הפסיק לצחוק
הגענו.
המלון ניראה ממש יוקרתי. הוא היה גדול... מאוד גדול.
יצאנו מהרכב לעבר הלובי המפואר. בדרך למעלית שיר הביאה לי מבטים מוזרים כאלה.. מה
היא רוצה זאתי?.. חשבתי בזמן שכולנו נדחסנו במעלית. המעלית הייתה מהסוג
היוקרתי הזה. הטפטים היו בצבע אדום עם ציורים של ענפים ופרחים בצבע אדום קהה יותר.
קמרון לחץ על הכפתור בצבע הזהב שמעליו היה רשום המספר 14.
הנסיעה במעלית הייתה דומה לנסיעה למלון, רועשת ומצחיקה.צליל הפעמון הנשמע פתאום
אמר לנו שהגענו לקומה שאנחנו צריכים. יצאנו מהמעלית עדיין צוחקים על אלוהים יודע
מה ופנינו אחרי סאם לכיוון החדר.
סאם החליק את הכרטיס המגנטי לתוך החריץ שלצד הדלת והדלת ניפתחה. החדר היה יותר
מענקי, הוא היה עצום! "וואו.." מלמלתי לעצמי הזמן שסרקתי את החדר.. עם
אפשר בכלל לקרוא לזה חדר.
"ITS PARTY TIME!" צעק דני בזמן שפתח ולגם מהג'ק דניאלס האהוב שלו. ג'יימס
הדליק את המערכת על פול ווליום ולאט לאט הכול הדרדר משם ;)
***
בבוקר, השעה 7:45
וואוווו מזה ההנגאובר הזה!$#^$@#&#%@ חשבתי בזמן שתפסתי את הראש שלי בכאב. בחיים שלי
לא הגעתי למצב כזה.הסתכלתי על השעון שהיה מולי השעה הייתה 7:46 כל כך מוקדם חשבתי.
"מה לעזאזל?" אמרתי כשהרגשתי יד מונחת אליי. פחדתי להסתובב להסתכל מי זה
לכל הרוחות. כשמצאתי את האומץ הסתובבתי "WTF?!" סוג של צרחתי את זה "מה קרה
אתמול?!". הייתי צריכה תשובות.
***
לפני 8 שעות, השעה 01:00
"חפשו לכם חדר!!" צעקתי לדני ולילי שהיו אחד על השני. הייתי
כבר על הפנים. אבל למרבה הפלא עדיין ידעתי מה אני עושה... אני חושבת XD.
לילי הראתה לי אצבע משולשת ואני פשוט התחלתי לצחוק. "עזבי אותם שיהנו להם
קצת" אמר לי בן עם קריצה ושם לי על המותן את היד שלו. "עדיין אני לא
רוצה לראות פורנו מול הפרצוף שלי" אמרתי צוחקת. "אז אל תסתכלי.."
אמר בן מתקרב עוד יותר. היינו באותו מצב שהיינו בחדר לפני ההופעה.... רק כמה
סנטימטרים אחד מהשני. לא ידעתי מה לעשות.. עוד פעם. פשוט עמדנו ככה.. עם המוזיקה
הרועשת ברקע כל מה שיכולתי לחשוב היה שאני רוצה אותו...
עכשיו כבר היינו במצב שהשפתיים שלנו כמעט נוגעות אחת בשניה. המוזיקה ברקע התחילה
להחלש והתחלתי לשמוע יותר ויותר את הלב שלי שפועם בחוזקה. האחיזה שלו במותניים שלי
התחזרה והדבר היחידי שהרגשתי אחרי זה את השפתיים שלו על שלי. אחרי שניה השפתיים
שלנו זזו ביחד בצורה מסונכרנת ואחידה. הרגשתי את הטבעות הקרות שעל שפתיו משתכשכות בשפתיים
שלי ונרטעתי מהמגע הקר שלהם. שמתי את הידיים שלי על החזה שלו והוא העמיק את
הנשיקה, שולח את הלשון שלו לסרוק את הפה שלי ואני עשיתי את אותו הדבר.
פשוט עמדנו שם.. מתנשקים באמצע החדר. הזמן כאילו נעצר והרגשתי שזה רק אנחנו פה,
וכמו תמיד... חשבתי שזה חלום. אחרי כמה זמן הוא התנתק מימני ופשוט אחר אמר את
המילים וגרמו ללב שלי להעצר "אני חושב שאני מתחיל להרגיש אליך משהו.."
הוא אמר והדבר היחיד שיכולתי לעשות זה לנשק אותו, עוד פעם. באותו רגע התמכרתי למגע
של השפתיים שלו.
***
בבוקר, מאיפה שנעצרנו
"מה קרה אתמול?!" אמרתי בצרחה קטנה וניזכרתי במה שקרה
אתמול, בנשיקה.
עם זה בן לידי אני מתה!!! אמרתי למראה גוש השיער ששכב לידי, כן לא ראיתי את
הפנים של מי זה.
"מה השעה?" אמר גוש השיער והתחיל לזוז. "לילי?!!?#?!@%$#?% למה את
שוכבת לידי??" אמרתי מבולבלת. "לא יודעת..." היא ענתה מבולבלת לא
פחות מימני.
"מה לעזאזל קרה אתמול?" אמרתי עוד פעם מקווה שהיא זוכרת אבל היא קרה
הביאה לי הבעה ריקה וכבר הבנתי... שגם היא לא זוכרת כלום. קמנו מהמיטה ויצאנו לעבר
הסלון. "ואוו!" אמרה לילי בעיניים פקוחות לרווחה כשראתה שהסלון בואו
נגיד ככה, נחרב. הכול היה הפוך, בקבוקים ריקים על הריצפה וכמובן אנשים מעולפים על
הריצפה... איך אפשר בלי זה.
"איך זה הגיע למצב הזה...?" אמרתי והתקדמתי לעבר סאם ושיר היושנים במין
צורה מוזרה ומפגרת בו זמנית. הוא שכב על הגב והיא שכבה עליו, ממש עליו עם הפנים
למעלה. לידם ג'יימס ומישל יושנים להם בכפיות אחד עם השני.... חצי עירומים O.ם". שייני קמרון ודני, לא ידוע איפה.
אחרי שניה דני יצא מהשירותים כמו זומבי מגרד את הראש שלו וצוחק "זה היה אחד
הלילות אה? רק חבל שאני לא זוכר כלום" אמר צוחק, בא ללילי וחיבק אותה מאחורה.
"איפה שרון וקמרון?" שאלתי מודאגת. "הם יושנים להם כמו זוג יונים
בחדר שלו" אמר והרגיעה אותי. הוא עזב את לילי הלך לג'יימס בעט בו בקטנה כדי
להעיר אותו ועשה את אותו הדבר לסאם ובאותו הזמן מהתזוזה של ג'יימס וסאם מישל ושיר
קמו. "כמה זמן אפשר לישון?" אמר וצחק למראה הפרצוץ המוטרד שהיה לארבעתם
אחרי שהוא העיר אותם. "אני רואה שקמתם.. סוף סוף" אמר בן יוצא מהמטבח
מחזיק בכוס שאני מאמינה שזה היה קפה בגלל הריח ולוגם מימנה. אחרי שניה הכוס הייתה
כבר בידיים של דני. "תודה אחי" אמר דני לעבר בן שעשה פרצוף ואמר
"שיהיה." וצחק.
"מישהו יכול להגיד לי מה קרה אתמול?" אמרתי מנסה לא להסתכל על בן.
"בואו רק נגיד שנגמר האלכוהול" אמר צוחק. "רציני סיימנו את המיליון
הבקבוקים שהיו בבר?" אמרה לילי גם צוחקת "טוב אני עדיין רוצה לישון
אז... לילה טוב" אמרה ופנתה לחדר כשדני מאחוריה. גם ג'יימס ומישל פרשו לחדר
של ג'יימס, ושיר וסאם אני מאמינה במטבח אז זה רק אני ובן... איזה יופי.
"אז...." , "אני זוכר מה שקרה אתמול" אמר והתקרב אליי
"אני עדיין עומד מאחורי המילים שאמרתי" המשיך להגיד. "בחיים לא
חשבתי שאני הגיד את זה כי אני מכיר אותך בקושי יום אבל... אני באמת מחבב אותך" אמר
בחצי חיוך. "אני... אני.." גמגמתי, לא יכולתי להוציא מילה מהפה והוא
פשוט נישק אותי ושוב הרגשתי את המגע הממכר. לאן זה יתקדם...? חשבתי לעצמי
אבל בסופו של דבר מצאתי את עצמי נסחפת שוב לנשיקות שאני כל כך אוהבת.
לא לשכוח להגיב♥♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: