Smile, please..

זה היה מחוץ לעיר, בכבישים המהירים,

בחור על כסא גלגלים,

שפגשתי ועזרתי לו בעניין כלשהו (לא דחוף לדעת מה, אני בעצמי לא הבנתי. חלום)

וזה היה משהו כמו אהבה ממבט ראשון.

ובחלום.. התאהבתי לגמרי

עכשיו עבר קצת זמן, אז שכחתי איך הוא היה נראה.

אבל זה היה ה-מראה. מה שאני רוצה בגבר.. אפילו שהוא בכסא גלגלים.

לא דומה לאף אחד שאני מכירה.

והכי מצחיק שאני כבר שנתיים וכמעט חצי עם מישהו שנראה לי אהבת חיי,

ופתאום החלום המטומטם הזה שגורם לי להתאהב במישהו

ש.. 

וואלה לא קיים.

אני חייבת להפסיק לתת לחלומות להשפיע עליי